בפינה של היום, ארצה לדבר על רגעים בהם הילדים שלנו שואלים אותנו שאלות שאנחנו לא יודעים לענות עליהן. זה קורה לכולנו, והנה סיפור קצר על איך אפשר להתמודד עם זה:

יום אחד, כשארי שאל אותי שאלה מסובכת שלא ידעתי לענות עליה, נאלצתי לעצור לרגע ולחשוב. במקום לנסות לתת תשובה סתמית או לנחש, החלטתי לומר לו את האמת: "אני לא יודע."

אבל זה לא הסוף. הוספתי, "אני אבדוק." ואז, ביחד, ארי ואני חיפשנו את התשובה. בדקנו ספרים, חיפשנו באינטרנט ולמדנו דברים חדשים יחד. 

באותו רגע הבנתי שזה בסדר לא לדעת הכל. אפילו יותר מזה – זו הזדמנות מצוינת ללמד את הילדים שלנו שאין בושה באי-ידיעה. מה שחשוב הוא להיות סקרן ולשאוף ללמוד.

אז מה המסר שלנו היום? עדיף להיות "טיפש" לרגע מאשר לכל החיים. ללמוד יחד עם הילדים, לשאול שאלות, ולגלות את התשובות – זה חלק מהמסע שלנו כאבות וכהורים.

זכרו, להיות אבא זה לא לדעת הכל, אלא להוביל וללמוד יחד עם ילדיכם. זה בסדר לומר "אני לא יודע", כי בזכות זה אנחנו מלמדים אותם שהלמידה היא תהליך מתמשך ומשותף.

נתראה בפינה הבאה של "מסע אבא". שיהיה לכם יום נפלא ולמידה מהנה!