בפרק הזה אנחנו פוגשות שתי אחיות מבית חרדי מרובה ילדים, בנות זקונים שגדלו צמודות: חדר, חלומות, ריקודים.

לאורך השנים משהו נסדק. הן התרחקו בלי להבין למה, כל אחת בטוחה שהשנייה נטשה. רק בבגרותן התגלה הסוד הכפול - שתיהן נפגעו מינית על ידי בן משפחה.

גם כשהגיע המשפט, הן לא הצליחו להיות זו לצדה של זו. כל אחת שרדה לבד, ויתרה על התמיכה היחידה שהייתה יכולה להבין באמת.

עשור של שתיקה, עד שהצליחו שוב לשבת יחד, לאט, בזהירות, ובהמון אומץ.

הסיפור שלהן חושף אמת עמוקה על משפחות: לפעמים אותו כאב מפריד יותר מאשר מחבר. כשיש טראומה, מצוקה או דפוס משפחתי מכאיב, כל ילד מפתח דרך הישרדות אחרת - הומור, הדחקה, אחריות-יתר או הסתגרות.

וכך, אחים שחוו את אותו אירוע, חווים אותו בעולם פנימי שונה לגמרי.

היום, אחרי שנים של ריחוק, שתי האחיות כבר במקום אחר: הן מצאו זו את זו מחדש, והקשר ביניהן הפך למרחב בטוח שבו לא חייבים להסכים - רק להיות.