ברוך הוא מ״פ ג׳ בגדחה״ן 9227. את המלחמה הוא התחיל כמ״מ – ונכנס לתפקיד המ״פ תוך כדי הלחימה.

בפרק הזה דיברנו על הרעות יוצאת הדופן בפלוגה שלו: איך היא באה לידי ביטוי ביציאה למשימות מסוכנות, כשכל אחד מוכן להציע את עצמו במקום חברו.

שמענו על הרגעים הקשים והעמוקים של פיצוץ מנהרה שבה אותרו ארבע גופות של חטופים, ואמירת הקדיש בעומק האדמה.

דיברנו על הכניסה המהירה לתפקיד מ״פ, על המעבר כמעט מיידי לתמרון בלבנון, ולמה בעיניו זה דווקא היה קל יותר מאשר בזמני שגרה.

שאלנו מה עומד מאחורי הרעב לניצחון, למה הוא רואה בעצמו קודם כול אדם שמקשיב, ואיך נבנתה פלוגה שמפקדי המחלקות בה אינם קצינים – אבל מנהיגים לכל דבר.

ולבסוף – איך חוזרים לשגרה אחרי חמישה סבבים, בחוד החנית: שלוש פעמים בעזה, ועוד תמרון בלבנון? ומה נשאר אחרי שנתיים של לחימה, כשנוצרות חברויות שאנשים מוכנים למות אחד בשביל השני.

זהו פרק על רעות, מנהיגות שקטה, תשוקה לניצחון – ועל האנשים שעושים את המלחמה הזאת אנושית.