לנבור ליאיר במוח הוא מפגש שאלות תשובות שבו אני מרכז שאלות ששואלים אותי בנושא ניהול עצמי.  ניהול עצמי יכול לגעת בכל האספקטים האפשרים לאדם, מניהול אופרטיבי של זמן ומשימות ופרויקטים, ועד נושאים כמו אמביציה, פחד, כיוון, מטרות וכך הלאה.  --- כדי לדעת על המפגשים הבאים, התחברו לעל זה באחת הדרכים: הצטרפו לקבוצת הווצאפ השקטה לעדכוני תוכן https://www.weareonit.co/whatsappgroup ולניוזלטר שלנו http://www.weareonit.co/newsletter ---- אלה השאלות שנשאלתי בחלק הזה: למדתי ממך המון וזה מדהים. איך רותמים גם את בן הזוג לדבר הזה? הוא ציניקן ואין סיכוי שהוא מוכן להיחשף לתוכן בצורה של קורס/פודקאסט וכו'. ויש לנו בית ושני ילדים לנהל, שזה המון אופרציה, ואני מרגישה שעם כל הכבוד לכל הסיסטמים שלי – אני עדיין נושאת בהרבה נטל לבד. לדוגמה – קלנדר משותף זה מדהים, אבל רק אני מסתכלת בו. Decision making and choosing what to focus on when there’s a lot that can / should be done in different areas (the first step) מה עושים שכל הזמן מחפשים את עצמו ומה המתנה שלנו לעולם?איך הצלחת לבחור בתחום שאתה עוסק בו? איך מתמודדים עם הרגל של דחיינות כרונית שמתקיים כבר עשרות שנים?איך מתמודדים עם הרגל של הליכה לישון מאוחר מאד, לא פני 2–3 בבוקר, שנמשך כבר עשרות שנים? איך אתה ניגש לפרוייקט חדש?איך אתה מפרק אותו למשימות? בשיטה שלך יש שני דברים מאוד קריטיים שאני לא מצליחה לעשות: לשים את עצמי במרכז ולתת חשיבות לרצונות והצרכים שלי הבין מה אני רוצה בכלל – מהם הפרויקטים שאני רוצה להתמקד בהם אני מתחילה דברים ומגלה שהם לא מתאימים לי ונוטשת באמצע, ושוב מרגישה אבודה. יש לי נטייה להעמיס ביותר מדי משימות – גדולות וקטנות. אני מוצפת, ומצד שני כשאני מסיימת משהו אני מרגישה חוסר מטורף – כמו התמכרות. אשמח לעצה לגבי: מעבר בין פרויקטים שירגיש טוב ולא כמו סיום מר-מתוק התחלה קשה של פרויקט חדש התמדה בפרויקטים כשכבר הרגשתי שמיציתי אותם ואין לי יותר מוטיבציה יש לי הפרעת קשב – וזה קושי רציני. אשמח לשמוע על הגישות שלך להתמודדות עם דחיינות – כיצד להבין ממה היא נובעת(קצת העמקה על הפוסט שלך "ארבעה דברים שלמדתי מדחיית משימות") איך מתכננים משהו שנראה גדול ולא אפשרי – כמו חופש כלכלי? איך להתמודד עם חוסר היכולת להגיד ״לא״ –גם לדברים שאני רוצה לעשות וגם כשאנשים אחרים רוצים לשתף פעולה? ----