כפיר מכלוף, בן רות וציון. כפיר נולד באשקלון, בבית חולים ברזילי, ביום ז' בתשרי תשל"ח (19.9.1977). בן בכור להוריו, אח בכור של יניב, נטלי, אתי וירדן. בעלה של איילת ואבא של חושן, אוריין ואליאן. כשהיה כפיר בן חמש שנים וחצי, בגן חובה, נפטר אחיו יניב ז"ל. האסון קרה ב-6.4.1983, כאשר כפיר, יניב ועוד בני משפחה שיחקו ברכב של שכן, מצאו שם גפרורים ואש הוצתה. יניב נפצע קשה ונפטר אחרי עשרה ימים. "כפיר גדל עם האובדן של לאבד אח שגם היה חבר שלו", כתבה האם רות, "זה היה קשה, למרות שתמיד עטפנו וגידלנו אותו בחום ובאהבה רבה". כפיר גדל והתחנך באשקלון. הוא החל את לימודיו בבית הספר היסודי רמב"ם והמשיך לתיכון אורט-אפרידר, בו למד במגמה הומנית וסיים שתים-עשרה שנות לימוד בהצלחה עם תעודת בגרות. כפיר בלט מצעירותו בשמחת החיים שלו, בטוב ליבו, בנתינה האינסופית ובעזרה לזולת שכה אפיינה אותו. הוא היה נער שופע חוש הומור, שתמיד סחף בצחוקים רבים את סביבתו. אמנם כפיר היה נער שובב, כדברי אימו רות, אך גם ידע להיות רציני ואחראי כשצריך. כפיר אהב ספורט, רכיבה וכל עיסוק באוויר הפתוח, כך נהג להתגלגל על סקטים בצעירותו, משבגר מעט עבר לטרקטורון ולאופנוע ובהמשך כמובן לכלי רכב. הוא מאוד אהב לרוץ, היה זה הספורט המועדף על כפיר ובמהלך השנים השתתף בתחרויות ריצה רבות. בשנת 1995 התגייס כפיר לצה"ל. הוא שירת במשמר הגבול כלוחם, וכבר בטירונות נבחר לחניך מצטיין פלוגתי. בהמשך שירת כמדריך טירונים, עבר קורס סמלים ושירת כסמל מחלקת טירונים. אחרי הדרכת שני מחזורים כפיר עבר לשרת ביד מרדכי, שם סיים את שירות החובה. כשמונה חודשים לאחר שהשתחרר ממג"ב, הוצע לו להתגייס לשירות קבע במשמר הגבול, ביחידת בילוש חדשה שהוקמה – יחידת דקל. כפיר קיבל את ההצעה, עבר קורסים מקצועיים בבילוש ובירי ובשמונה השנים הבאות שירת במשמר הגבול. בתום התקופה החליט כפיר להמשיך במשטרת ישראל (המדים הכחולים החליפו את מדי משמר הגבול הירוקים) ושירת כבלש במרחב לכיש, בתחנת קריית מלאכי. במהלך שירותו כבלש סיים בהצלחה תואר ראשון בקרימינולוגיה במכללת אשקלון. כפיר נשלח לקורס קצינים של המשטרה. משסיים את הקורס בהצלחה החל לשרת כקצין בילוש בתחנת אשדוד. בחודש מאי 2001, מעט אחרי תחילת שירותו בקבע, כפיר נשא לאישה את איילת. בכיתה י"א הם התחילו להיות חברים, לאחר זמן מה נפרדו, ולאחר שהשתחררו מהצבא הם חזרו להיות יחד והתחתנו. הם היו זוג שתמיד היו ביחד בכל דבר, הייתה ביניהם חברות עם הרבה אהבה. בני הזוג הקימו את ביתם באשקלון. בשנת 2002 נולדה בתם חושן וב-2007 נולדו התאומים, הבן אוריין והבת אליאן. לכפיר היו שתי אהבות גדולות - המשפחה ועבודתו. הוא עשה הכול לשלב בין השתיים באופן הכי טוב, גם אם זה בא על חשבון שעות שינה ומנוחה. כפיר היה שוטר רציני ומקצועי, מסור בכל מאודו לעבודתו, ובמקביל ידע להיות איש משפחה אוהב ואבא נהדר, כזה שמטפל בילדיו באהבה, מבלה איתם ומטייל איתם בכל הזדמנות. כפיר היה גם חבר אמיתי, חבר שתמיד נמצא כשצריך אותו, אהוב ומוערך על ידי כולם. הוא הקפיד להתייחס לכל אדם בכבוד ובנימוס, וידע ללמוד מחוכמת החיים של הבוגרים והבכירים ממנו. פקד כפיר נפל בעת מילוי תפקידו ביום ט"ז באב תשע"ג (23.7.2013). הוא נהרג בבוקר, בדרכו לעבודה, כשמשאית פגעה באופנוע שלו. בן שלושים ושש בנפלו. כפיר הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי באשקלון. הותיר אישה, שתי בנות ובן, הורים ושלוש אחיות.