בריחת המוחות מצה"ל, בעיקר בקרב אנשי טכנולוגיה, הפכה לאתגר חמור עבור מערכת הביטחון. אם בעבר הצבא שימש מוקד משיכה למצטיינים, כיום רבים מעדיפים לעבור להייטק מיד בתום השירות – ולעיתים אף במהלכו. תופעה זו פוגעת בכשירות וביתרון הטכנולוגי של צה"ל.למרות שמדובר בתהליך מתמשך מאז פריחת ההייטק האזרחי, בעשור האחרון הוא החריף בשל יתרון הגובר של התעשייה האזרחית בתנאי שכר, סביבת עבודה והיעדר מומחים מנוסים בצבא. המלחמה אמנם חיזקה בטווח הקצר את תחושת השליחות, אך העומס והשחיקה מרחיקים את אנשי הקבע, במיוחד נוכח הפער בין ההטבות שקיבלו המילואימניקים לאלו שנותרו בקבע. הצבא ניסה לאורך השנים להציע תמריצים, אך אלו לא היו משמעותיים ביחס לשוק הפרטי.לכן, נדרשת גישה חדשה הכוללת חוזים אישיים עם שכר תחרותי, המרת פנסיית הגישור לשכר, מסלולי קריירה גמישים ושילוב עם האקדמיה והתעשייה. מסלולים ייעודיים לטאלנטים יכולים לתרום ליצירת סביבת עבודה מקצועית שתשאיר את הטובים במערכת.