שחר הבינה שהיא רוצה להתגרש כשרצתה עוד ילד, והרגישה שהיא לא רוצה אותו מבן זוגה ואביה של ביתה הראשונה.
היא התגרשה בגיל צעיר יחסית, והיא אומרת שפרק ב' בחייה היה הפרק בו היתה עם עצמה אחרי הגירושים.
הפרק בו בנתה חיים חדשים עם גבר, כולל הבאת ילד משותף לעולם, הוא מבחינתה פרק ג'.
הרבה זמן היא הרגישה יהלום לא מלוטש. בסופו של דבר הגירושים הביאו עימם עבור שחר גם חיפוש ואחריו שינוי תעסוקתי משמעותי. שווה לעקוב אחריה ב https://did.li/OlomC
בשיחה שלנו נתנו בספונטניות רשימה של טיפים להקלה על אתגרי תקופת הגירושים.
לקראת סוף השיחה, שחר דיברה על משהו חשוב מאוד לדעתי, והוא שאנחנו לא יכולים להזהר כל הזמן מלפגוע בילדים שלנו. ראשית כי אין לדעת מה ישרוט ומה דווקא יבנה אותם ואת חוסנם, ושנית, כי ילדים סתגלתנים מאוד, ואתגרים כמו גירושים הם גם הזדמנות לקבל כלים משמעותיים להתמודדות עם החיים.
זה העלה בי את השאלה הרגישה שמעסיקה אותי תמיד (לשחר היתה תשובה חד משמעית לגביה), עד כמה לחשוף את הילדים שלנו, לדייטים שלנו. אשמח לדעת מה דעתכם.