בשיעור על פרשת וישלח הרב דוד דודקביץ' מספר על הדמות של הבת עין כמי שמלמד לראות את העולם בעיניים אחרות. דרך הפסוק "וישלח יעקב מלאכים" מתבהר המעבר שבין יראה חיצונית של גלות למבט פנימי ומואר של ארץ ישראל – אותו שינוי תודעתי שיעקב עובר בדרך חזרתו, כשהוא שולח את מלאכי חוץ לארץ לעשו ונכנס למקום של אהבה ודבקות. כך גם הבת עין, שעלייתו לארץ ומסירותו לצפת החרבה חשפו את עומק אמונתו: היכולת לראות בכל אבן יהלום, להפוך נגע לעונג, ולהזכיר שהכול תלוי בעין שמביטה. תורתו הופכת את פרשת השבוע להזמנה להרחיב את המבט ולהיכנס לעבודת ה' מתוך בהירות ושמחה.