ההפטרה השביעית סוגרת את חטיבת שבע דנחמתא שהתחילה במוצאי תשעה באב וגלשה אל תוככי אלול, וזהו זמן לסיכומים. נבואת הנחמה שלנו, כמו שאר הפטרות הנחמה, חוזרת על המילה צדקה במובן של ישועה ומשתמשת בדימויים רבים של חתן וכלה ומשוש ושמחה. למדנו שפעמים רבות מלאכת החיתוך (כלומר ההחלטה היכן ההפטרה מתחילה או מסתיימת) היא מלאכת מחשבת, וכך גם אצלנו. דברי הנחמה הם העיקר ולכן ההפטרה סיימה בדיוק בסוף דברי נחמה, והשאירה בחוץ דרישות לתיקון ותשובה או ביקורת. את זה משאירים לנו בעלי ההפטרות להפטרת שבת שובה...