בחג החנוכה האמונה מתגלה באתערותא דלתתא על ידי החשמונאים, שמתקוממים נגד העבודה הזרה וגזרות השמד ויוצאים למהלך צבאי. תחילת הנס היא בדרך הטבע ובסופו נוסף רובד ניסי של נס פך השמן, ודווקא אותו חז"ל מדגישים, ודווקא הוא משתקף באופי החג. מה היה מיוחד דווקא בנס פך השמן, שנראה לכאורה כשולי בהקשר ההיסטורי? למה חז"ל מדגישים דווקא אותו? ולמה דווקא ב"על הניסים" נס זה הושמט? מבט פנימי להנהגה הנצחית שמתגלה בחג החנוכה.