פרק 44- כשהתותחים רועמים- המוזות שותקות,יצירה בזמן מלחמה. אחד הדברים הראשונים שקרו לי אחרי ה7/10 ולא קרו לי מעולם, היה שנאלמתי.פשוט נדמתי. השתתקתי. לא הצלחתי לכתוב מילה אחת.ומה אפשר כבר לכתוב? אין מילה נכונה או מתאימה לסיטואציה.הכל מחוויר ומתגמד אל מול הזוועות.ובכל זאת- אנשים כותבים הם אנשים שמבטאים את המתרחש, כתיבה היא כלי הביטוי שלנו, אנחנו חייבים אותה.בפרק הזה אביא סיפורים וטקסטים שהצלחתי לכתוב אחרי ה 7/10, אדבר עליהם קצת ואתן מעט עצות איך כן אפשר לבטא ולכתוב וליצור, גם אחרי ותוך כדי מלחמה וטראומה לאומית.
לסדרת סרטונים - תרגילי כתיבה
לכל סדנאות הכתיבה של שלי מרכוס
לבלוג הכתיבה היוצרת
לדף הסיפורים הקצרים של שלי מרכוס