ברוכים הבאים לפרק הפודקאסט שכולנו, כהורים וכמבוגרים, חייבים לשמוע. בשבועות האחרונים, כולנו עדים בלב כבד למקרים קשים שמזכירים לנו עד כמה הילדים והילדות שלנו מתמודדים עם אתגרים חברתיים ורגשיים עצומים. תופעות כמו בדידות קשה, חוסר ביטחון חברתי ותחושת חוסר שייכות, נמצאות לצערנו בעלייה.

אבל היום, התכנסנו -לא כדי לדבר רק על הכאב, אלא כדי לחמש אתכם בכלים פרקטיים ומידייים. במקום לצפות מהצד בדאגה, אנחנו הולכים להבין יחד איך אנחנו, ההורים, הופכים למגדלור שמחזק את הביטחון העצמי של ילדינו מהיסוד.

אני בת אל, וכל כך שמחה לארח היום את חן, מומחית מובילה, איתה נצלול לעומק השאלות החשובות ביותר: איך מפתחים חוסן במקום רק הישגים? איך מזהים סימני מצוקה מוקדמים? ואיך בונים בבית סביבה שבה הילד יודע: 'אני שווה, אני מסוגל, ואני לא לבד'.

הפרק הזה הוא המדריך שלכם לביטחון עצמי. בואו נתחיל."

במהלך הפרק הצגנו שאלות על ביטחון עצמי ומשבר הבדידות החברתית-

1. כיצד הורים יכולים "לדגמן" ביטחון עצמי בריא בעצמם, ואיך זה משפיע ישירות על האופן שבו ילדיהם תופסים את עצמם ואת כישוריהם החברתיים?

כ"כ. זה. ילדים מחקים את הוריהם.. אם ההורה מתבייש להתחבר חברתית איך בדיוק ילמד הילד שלו לעשות כן..?

2. במקום להתמקד רק ב"הישגים", איך מפתחים אצל ילדים "חוסן" ו"גמישות מחשבתית" שיאפשרו להם להתמודד עם דחייה, כישלון חברתי או הצקות (בריונות) מבלי שהערך העצמי שלהם יתרסק?

העמקנו עוד בהמשך הפרק ל..

"הפציעה שלא רואים” ושאלנו

מה ההבדל בין “סתם ריב בין ילדים” לבין בריונות או נידוי חברתי?

איך נראה היום נידוי בשטח? (לא תמיד יש קללות, לפעמים זו שתיקה)

מה ההשפעה הרגשית האמיתית על ילדים? שוחחנו על הקשרים בין הגוף לנפש

בחלק הבא שוחחנו על- סימני מצוקה – איך הורים יודעים שמשהו קורה?

מהם 3 סימני האזהרה הבולטים ביותר להתחלה של "בדידות חברתית" או חוסר ביטחון חברתי קשה אצל ילדים? חן ציינה שכשהילד.ה לא אומר.ת מילה/ לא רוצה ללכת לביהס בצורה מתמשכת, לא מוזמן ולא מזמין, לא מדבר בכיתה:אלו איתותים ראשונים שחשוב להתייחס אליהם .

טוב אז מה הצעד המיידי הראשון שהורה או מחנך צריך לעשות כשהוא מזהה אותם? נשמע הזוי אבל- לא להכנס לפאניקה, כי זה התדר והאנרגיה שמשודרים לילדים

חלק 3: מה לא לעשות כהורה

המטרה: לגעת במלכודות ההוריות השכיחות.

שאלות:

אילו "משפטי מפתח" או תגובות ספציפיות אנחנו צריכים להימנע מלהגיד לילדים שלנו (גם אם בכוונה טובה), כיוון שהם עלולים לשחוק את תחושת הערך העצמי והמסוגלות שלהם?

בעצם, מהי התגובה הנפוצה של הורים שממש לא עוזרת? (“עזוב, תתעלם,” “אל תעשה עניין”) לא לריב עם המחנכת- לזכור שאנחנו רוצות את המחנכת כשותפה לא כ"אוייבת"

תגידו, מה לדעתכם הילדים באמת צריכים לשמוע מאיתנו ברגע כזה?תחשבו על זה...

ובסוף, מה שאנחנו רוצות שכל ילד.ה או הורה יזכרו מהפרק הזה? זה שאין לנו שליטה על ילדים אחרים, עלינו להעביר לחא הפסקה את המסר שמה שאת.ה חווה עכשיו לא מעיד על מי שאת.ה, מי שמנסה להקטין אותך או להשפיל אותך הוא הכי קטן בעצמו

לבסוף, אם יש דבר אחד שאנחנו רוצות שתיקחו איתכם היום, זה שהאתגרים הקשים שבהם נתקלים ילדינו אינם גזירת גורל.

התקווה היא אקטיבית, והיא נמצאת אצלנו בבית ובכיתה.

זכרו, בניית ביטחון עצמי היא לא אירוע חד-פעמי, אלא מסע יומיומי של שיח, של הקשבה, ושל חיזוק המאמץ – לא רק התוצאה. הכלים שנתנו היום – משפטי המפתח, זיהוי סימני האזהרה, והמודל ההורי – כולם נועדו להזכיר לכם שאתם הכוח החזק ביותר בחייו של הילד.

אם יש ילד או תלמיד אחד בחייכם שאתם מרגישים שזקוק לתחושת שייכות, לליטוף רגשי, או להכרה – אל תתייאשו ואל תוותרו. לעיתים, משפט אחד מחזק, מבט אמפתי או הזמנה פשוטה לשחק ביחד, יכולים להיות קו ההצלה שכל כך נחוץ לו.

בואו כולנו נתחייב לקחת היום אחריות קהילתית. בואו נהיה העוגן, בואו נהיה המבוגר המיטיב. בואו נחזור ללמד את ילדינו ואת תלמידינו שהערך שלהם לא תלוי במה שהם עושים, אלא במה שהם – פשוט מי שהם. תודה רבה שהייתם איתנו, ונתראה בפרק הבא.

לקהילה של בתאל:https://www.facebook.com/share/g/1Cvx2PUBEs/

לעמוד האינסטגגם:

https://www.instagram.com/batel_kabalo?igsh=NGQyMmRwcDM1OHB0

לדף האינסטגגם של חן:

https://www.instagram.com/henhaim8?igsh=MWhmd25taGp5Z2QzNQ==

לקהילה:

https://www.facebook.com/share/g/1Dm9Mir4Bj/?mibextid=wwXIfr

מקווה שהיתה לך האזנה נעימה ומייטיבה ושקיבלת ערך מוסף וטיפים יישומיים לחיזוק הילדים שלך.

זה הזמן לשתף חבר.ה שיקבלו ערך לחייהם וחיי הילדים שלהם. כך כולנו ביחד נתרום לחיי קהילה מכבדת ומכילה בני אדם שונים.

אנחנו הדוגמאות לדורות הבאים...

חג אורים שמח לכולם🕎

ממני באהבה,

בת אל.