כשיארא שהין גראבלה הייתה ממש קטנה, השכן של משפחתה ביפו היה ערבי. מתישהו הוא עזב, ובמקומו נכנסה שרון, ויארא שיחקה עם הבת שלה בגינה.

בכיתה ח', בטיול עם בית הספר לירושלים, היא הרגישה מתח באוויר. היא לא ידעה בדיוק מה מתרחש, אבל היא הלכה וחקרה, והתחילה ללמוד את הלאום שלה, את הפלסטיניות. מאז היא לוקחת חלק בפעילויות אקטיביסטיות פלסטיניות ופמינסטיות ביפו ובמקומות נוספים בארץ, והיא הראשונה שאשוחח איתה על הנושא הכה נפיץ, וככזה גם כל כך חשוב - פמיניזם פלסטיני.

נדבר על ג'נטריפיקציה, על פמיניזם בהתנחלויות, על אלימות בחברה הערבית, על רגישות תרבותית, על הקושי והשמחה שבאקטיביזם, על איראן, ועל עוד ועוד נושאים חשובים, מרתיעים אך מרתקים.