בזמן האחרון שמתי לב שהבושה שוב מנהלת אותי.

לפעמים היא מופיעה כקול קטן של ביקורת, ולפעמים היא פשוט שם - בגוף, בתחושת “מי אני בכלל שאדבר”.

והרגשתי שזה הזמן לשים אותה שוב בפרונט.

בפרק הזה אני מדברת עם קורל דרליצמן - סופרת, מנחת סדנאות כתיבה ומרצה ובעיקר אישה רגישה, אמיצה ומלאת לב,

שבחרה לדבר בגלוי על הבושה שלה,

שנולדה מהתמודדות פיזית כילדה עם שקית על הגוף,

והפכה למסע של חשיפה, ריפוי וכתיבה.

דיברנו על:

🌿 איך מרגיש הגוף כשאנחנו חיות עם בושה ומה משתנה כשהאמת נאמרת.

🌿 למה לנשים רגישות קשה יותר לפגוש בושה, ואיך דווקא הרגישות יכולה להפוך למרפאה.

🌿 המעבר מהסתרה לחשיפה - ומה קורה אחרי שהכול בחוץ.

🌿 הכתיבה והכנות כדרך ריפוי.

זה פרק עדין ועמוק, על המקומות שאנחנו מסתירות,

ועל האפשרות להפוך את הבושה למקום שמקרב אותנו לעצמנו,

ולאהבה פשוטה למה שאנחנו, כמו שאנחנו. 💫

האזנה נעימה

❤️

הדר

______

אשמח לשמוע מה חשבת על הפרק!

מוזמנת להשאיר תגובה פה או בפרטי וגם לדרג את הפודקאסט - זה יעזור לחשיפה שיגיע לעוד נשים רגישות:) .

🍃אם הפרק הזה נגע בך - תוכלי לקרוא בהרחבה על התובנות שלי ממנו, ולקבל עוד שיתופים וכלים על רגישות, הקשבה לגוף ולבושה - גם בניוזלטר.

פה אפשר להצטרף:

https://hzevuloni.wixsite.com/hadarz

💌 אתגר חינמי לנשים רגישות שרוצות להתחיל לדבר אל עצמן יותר יפה יוצא לדרך ב־9.11!

פה אפשר להצטרף לקבוצת הוואטאפ :

https://www.hadarz.co.il/selftalk-challenge

ופה אפשר להצטרף לסדנאות הכתיבה של קורל:

https://www.coraldrelichman.com/%D7%A1%D7%93%D7%A0%D7%AA-%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%91%D7%96%D7%95%D7%9D