שם הספר: היסטוריה של האיסיים (Storia degli Esseni) מחבר: הרב אליה בן-אמוזג פורמט: סדרת הרצאות (Lezioni) שניתנו בבית המדרש לרבנים בליוורנו.

תמצית הספר

הספר הוא מחקר היסטורי ותיאולוגי מעמיק, שנועד לפזר את הערפל סביב אחת הכתות המסתוריות ביותר בתולדות עם ישראל – האיסיים. בן-אמוזג יוצא למסע אינטלקטואלי כדי להוכיח כי האיסיים לא היו כת חיצונית, נוצרית או פגאנית, אלא היוו את האליטה הרוחנית של הפרושים, ושומרי הסף של תורת הסוד היהודית (הקבלה).

נושאי הליבה של הספר (על בסיס הפרקים):

1. פענוח השם והזהות: "הרופאים" המחבר פותח בחקירה פילולוגית לשם "איסיים". הוא שולל תיאוריות המקשרות את השם למקומות גיאוגרפיים או לכתות כגון הבייתוסים. המסקנה המרכזית היא שהשם "איסיים" (Essenes) נגזר מהמילה הארמית "אסייא" (Assia), שמשמעותה רופא או מרפא. בכך הוא מזהה אותם כ"תרפויטים" (Theraputes) – מרפאים של הגוף והנפש כאחד, הממשיכים את מסורת הרפואה הניסית והטבעית של הנביאים וחכמי ישראל.

2. שורשים היסטוריים: מנזירים ועד מקובלים בניגוד לטענות שהאיסיים הושפעו מפיתגורס או היו נוצרים קדומים, בן-אמוזג עוקב אחר השורשים האותנטיים שלהם בתוך ההיסטוריה היהודית. הוא מוצא את אבותיהם הרוחניים במוסד הנזירות המקראי ובמשפחת הרכבים (בני יונדב בן רכב), שחיו חיי פרישות ופשטות. הוא טוען לרצף היסטורי שבו האיסיים הם חוליה המקשרת בין הנביאים והחסידים הראשונים לבין חכמי הקבלה המאוחרים.

3. אורח החיים והמוסדות: קהילה של קדושה הספר מתאר בפרוטרוט את חיי הקהילה האיסיית:

שיתוף ושוויון: הדגשה על "קומוניזם" דתי, ויתור על רכוש פרטי לטובת הקופה הציבורית, וחיים של עבודה (בעיקר חקלאות) בשילוב עם לימוד.

טהרה ופרישות: תיאור המנהגים של לבישת בגדים לבנים, הטבילות התכופות, והיחס לנישואין (כאשר חלקם חיו בפרישות ואחרים, ה"מעשיים", הקימו משפחות).

השתיקה והדיבור: חשיבות השתיקה ככלי לעבודה רוחנית, ואיסור על שיחת חולין, לצד שמירה קפדנית על אמת ואיסור שבועה (למעט שבועת ההצטרפות לכת).

4. התיאולוגיה והסוד: האיסיים כמקובלים הראשונים זוהי התיזה המהפכנית של הספר. בן-אמוזג מזהה את תורת האיסיים עם תורת הקבלה (הזוהר). הוא מראה הקבלות מדהימות בין מנהגי האיסיים (כפי שתוארו על ידי יוסף פלביוס ופילון) לבין ספרות הזוהר והתלמוד:

עיסוק בשמות המלאכים ובשמות הקדושים.

אמונה בהישארות הנפש ובגלגול נשמות.

פירוש אלגורי ומיסטי של כתבי הקודש.

תפילות עם הזריחה ושימוש בכוונות מיסטיות.

5. סיכום: אחדות המסורת הספר מסכם בטענה שהאיסיים נעלמו מהבמה ההיסטורית רק כדי להמשיך ולהתקיים תחת שמות אחרים, ובמיוחד תחת השם "מקובלים". בן-אמוזג רואה בהם את שומרי הגחלת של המיסטיקה העברית, ומדגיש כי המרחק בין ה"פרושים" (חכמי התלמוד) ל"איסיים" הוא מלאכותי; למעשה, האיסיים היו ה"חסידים" והפרושים בקדושתם העליונה.