המקורות שסופקו מגוונים ומתמקדים בעיקר בהגות יהודית מודרנית, בדגש רחב על יהדות צרפת במאה ה-20, וכן בתיאולוגיה ופילוסופיה כללית. ניתן לחלק את המקורות לקבוצות נושאיות עיקריות:

1. אנדרה נהר (André Neher) – ביוגרפיה והגות חלק ניכר מהמקורות עוסק באופן ישיר בחייו ומשנתו של אנדרה נהר, אחד ממובילי התחייה הרוחנית של יהדות צרפת לאחר השואה:

ביוגרפיה וסקירה כללית: המקורות כוללים ערכים אנציקלופדיים (ויקיפדיה בעברית ובאנגלית, האנציקלופדיה יודאיקה) הסוקרים את חייו מאלזס, דרך המסתור בשואה, כהונתו כראש המכון למדעי היהדות בשטרסבורג ועד עלייתו לירושלים. המקורות מתארים אותו כדמות המגשרת בין העולם האקדמי לבין עולם האמונה והמסורת.

הגותו: מסמכים הדנים בתיאולוגיה שלו, בדגש על מושגי "השתיקה" (במיוחד ביחס לשואה ולתנ"ך), הנבואה ("ההומניזם הנבואי"), והיחס בין קודש לחול. מוזכרת גם עבודתו על המהר"ל מפראג והניסיון להציג את משנתו כרלוונטית לזמנים המודרניים.

פרסומים: הוצגו מקורות המתייחסים לספריו השונים כגון "משנתו של המהר"ל מפראג", "מהות הנבואה" (L'essence du prophétisme) וספר בעריכת יהוידע עמיר בשם "נצח בעתות של שינוי" הבוחן את יצירתו.

מאמר פרי עטו: מקור אחד מכיל מאמר של נהר עצמו (עם מבוא מאת הרב שלמה וילק) שפורסם בכתב העת "השילוח", העוסק במשבר הסטודנטים בסוף שנות ה-60.

2. עמנואל לוינס והמפנה התלמודי מקור מרכזי עוסק בהרחבה בהתפתחותו האינטלקטואלית של הפילוסוף עמנואל לוינס, בדגש על:

המפנה התלמודי: המעבר שלו מעיסוק בפילוסופיה מערבית (הוסרל והיידגר) ללימוד תלמוד אינטנסיבי והוראתו.

מר שושני: תפקידו המכריע של המורה המסתורי, מר שושני, בעיצוב תפיסתו התלמודית של לוינס.

פעילות חינוכית: עבודתו של לוינס ב"אליאנס" (כל ישראל חברים) וניהול בית הספר ENIO, לצד הרצאותיו המפורסמות בכנס האינטלקטואלים היהודים. המקור מציג את המתח בין הפילוסופיה המערבית, האוניברסליזם הצרפתי והמסורת התלמודית הליטאית בהגותו.

3. יהדות צרפת לאחר השואה מספר מקורות מספקים הקשר רחב לזירה האינטלקטואלית בצרפת:

שיקום הקהילה: פרק מספר הדן בבניית הקהילה היהודית בשנות ה-50 וה-60, הקמת מוסדות כמו FSJU, השפעת יהודי צפון אפריקה, והמתח בין אורתודוקסיה מודרנית לחרדית.

כנס האינטלקטואלים היהודים: מקור המפרט על "כנס האינטלקטואלים היהודים דוברי צרפתית" (Colloque des intellectuels juifs de langue française), שהיווה במה מרכזית לדיונים על זהות יהודית, בהשתתפות נהר, לוינס, מניטו (ליאון אשכנזי) ואחרים. מקור זה עוסק גם בדיאלוג היהודי-נוצרי שהתקיים במסגרת הכנסים הללו.

ראיון עם פרופ' שרה המרשלג: דיון על ההבדלים בין הגות יהודית-גרמנית לצרפתית, השפעת האוניברסליזם הצרפתי, ודמויות מפתח נוספות כמו אנרי אטלן ואלבר ממי.

4. פילוסופיה ותיאולוגיה כללית ויהודית

אברהם יהושע השל: טקסט אקדמי הדן בתפיסתו של השל לגבי מיסטיקה, חסידות, והפולמוס שלו נגד ההפרדה בין חוק לתיאולוגיה.

ז'אק אלול (Jacques Ellul): פרק מספרו "השפלת המילה" (The Humiliation of the Word) העוסק במתח שבין המילה הכתובה/הדיבור (התגלות) לבין הפסל והתמונה (עבודה זרה), וביקורת על "התאולוגיה של האיקונין".

סקירות ביבליוגרפיות: רשימות קריאה וסקירות של ספרי יסוד בפילוסופיה יהודית, הכוללות הוגים כרמב"ם, שפינוזה, רוזנצווייג, בובר, השל, פאקנהיים ואחרים.

לסיכום, המקורות שסופקו יוצרים תמונה מקיפה של התחייה האינטלקטואלית היהודית בצרפת במחצית השנייה של המאה ה-20, תוך התמקדות בדמויותיהם של אנדרה נהר ועמנואל לוינס, ובשילוב עם דיונים תיאולוגיים רחבים יותר על נבואה, מילה מול תמונה, ומוסר.