להלן תיאור מפורט של דמותו של החתם סופר (רבי משה סופר), המבוסס על המקורות, הכולל את הרקע האישי, הגיאוגרפי וההיסטורי שלו:

פרטים ביוגרפיים וגיל רבי משה סופר (שרייבר), המכונה ה"חתם סופר" על שם סדרת ספריו (ראשי תיבות: חידושי תורת משה), נולד בפרנקפורט דמיין (גרמניה) ב-24 בספטמבר 1762 (ז' בתשרי ה'תקכ"ג) ונפטר בגיל 77 ב-3 באוקטובר 1839 (כ"ה בתשרי ה'ת"ר),,. משפחתו, משפחת סופר-שרייבר, נקראה על שם עיסוקם של אבותיו כסופרי סת"ם,.

מסלול גיאוגרפי ותחנות חייו חייו של החתם סופר התפרסו על פני מרכז אירופה, כאשר עבר בין מספר קהילות עד שהגיע לתחנתו המרכזית:

פרנקפורט (גרמניה): עיר הולדתו, בה למד בישיבתו של רבו המובהק, המקובל רבי נתן אדלר, וכן אצל רבי פנחס הורוביץ (בעל ה"הפלאה"),,.

פרוסניץ (מוראביה, כיום צ'כיה): בשנת 1786, כשהוא בן 24, עבר לעיר זו בשליחות רבו, שם נשא את אשתו הראשונה ושימש כראש ישיבה.

דרזניץ (מוראביה): בשנת 1794 קיבל משרת רבנות בעיר זו בשל דוחק הפרנסה.

מטרסדורף (הונגריה, כיום אוסטריה): בשנת 1798 עבר לכהן כרב וראש ישיבה בעיר זו,.

פרשבורג (ברטיסלאבה, כיום סלובקיה): בשנת 1806, בהיותו בן 44, התמנה לרבה של פרשבורג, הקהילה החשובה ביותר בהונגריה באותה עת. הוא כיהן שם כרב וכראש ישיבה במשך 33 שנים עד יום מותו,,. תקופה זו נחשבת לתקופת השיא של פעילותו.

דמותו, השכלתו ומנהיגותו החתם סופר מתואר כמי שניחן בכישרונות מגוונים: הוא היה בקיא וחריף, פוסק הלכה, דרשן, ומנהיג תקיף אך עניו. כבר בילדותו בפרנקפורט הוכר כעילוי; בגיל שבע חידש חידושי תורה, ובגיל 13 כבר דרש בהלכה. בנוסף לגדלותו התורנית, היה לו ידע כללי רחב. הוא למד מתמטיקה, אסטרונומיה והיסטוריה כללית אצל הרב דוד טבלי שייאר ממיינץ, ושלט בשפות גרמנית וצרפתית,,. הוא לא התנגד ללימודי חול כשלעצמם (כל עוד הם באים אחרי לימוד תורה), ואף ראה בחוכמות המדעים "רקחות וטבחות" המסייעות להבנת התורה,. עם זאת, חששו הגדול היה שההשכלה תשמש שער להתבוללות וכפירה,.

רקע היסטורי ומאבקים אידיאולוגיים החתם סופר פעל בתקופת התפר שבין העולם הישן לעידן המודרני, על רקע חדירת ההשכלה, האמנציפציה (שוויון זכויות) וראשית הרפורמה. הוא עיצב את דמותה של האורתודוקסיה ההונגרית ככוח לוחמני ושמרני,.

המאבק ברפורמה: הוא טבע את הסיסמה "חדש אסור מן התורה" (במקור איסור אכילת תבואה חדשה), והעניק לה משמעות אידיאולוגית: איסור מוחלט על כל שינוי במנהגים ובמסורת, מחשש לפגיעה בזהות היהודית,,. הוא ראה ברפורמים איום קיומי ואף כתב כי אילו היה הדבר בידו, היה מוציא אותם מכלל ישראל.

יחס לאמנציפציה: יחסו היה דו-ערכי ואף שלילי. הוא חשש ששוויון הזכויות יגרום ליהודים להתקרב לגויים, לשכוח את הגלות ואת הציפייה לגאולה. תפיסה זו באה לידי ביטוי במשל "בן המלך", המתאר בן שבוכה כאשר אביו בונה לו ארמון בגלות, כי הוא מבין שזהו סימן להתארכות הגלות,,.

ישיבת פרשבורג ושיטת הלימוד תחת הנהגתו הפכה ישיבת פרשבורג לישיבה הגדולה ביותר בעולם בזמנה, עם כ-500 תלמידים שהגיעו מכל רחבי אירופה,. הוא הנהיג בישיבה שיטת לימוד של "אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא" (הסקת ההלכה מתוך הלימוד), תוך התנגדות לפלפול שאינו מוביל לאמת,,. תלמידיו הרבים כיהנו לאחר מכן ברבנות בקהילות הונגריה והקימו ישיבות נוספות ברוחו.

יחסו לארץ ישראל החתם סופר נודע באהבתו העזה לארץ ישראל. הוא האמין שעיקר קיום המצוות הוא בארץ ישראל, ודימה את החיים בחוץ לארץ לחיים בקבר,. הוא עודד את יישוב הארץ, תמך בעבודת אדמה בה ואף פסק כי העבודה בקרקע ארץ ישראל היא מצווה,. הוא עודד את תלמידיו לעלות לארץ, וחלקם אכן הקימו את "כולל בני הונגריה" בירושלים.

משפחתו החתם סופר היה נשוי שלוש פעמים. מאשתו הראשונה לא היו לו ילדים. את רוב צאצאיו העמיד מאשתו השנייה, שרל, בתו של רבי עקיבא איגר. בנו הבכור, ה"כתב סופר" (הרב אברהם שמואל בנימין), מילא את מקומו בפרשבורג, ובנו הרב שמעון סופר כיהן כרב בקרקוב,. צאצאיו המשיכו להנהיג את הישיבה והקהילה בפרשבורג עד השואה, ולאחר מכן הקימו את הישיבה מחדש בירושלים.