המקורות שסופקו עוסקים באופן מקיף בדמותו, חייו ויצירתו של רבי אברהם דנציג (1748–1820), מחבר הספרים "חיי אדם" ו"חכמת אדם", וכן במורשתה של הקהילה היהודית בווילנה. המקורות מגוונים וכוללים ערכים אנציקלופדיים, טקסטים מקוריים מתוך ספריו, דפי מוצר של מהדורות שונות, פרוטוקולים של ארגוני הנצחה ומאמרי סיכום.

להלן פירוט ותיאור המקורות לפי נושאים:

1. ביוגרפיה ורקע אישי המקורות מספקים תמונה ביוגרפית מלאה של רבי אברהם דנציג:

רקע: נולד בעיר דנציג, למד בפראג אצל ה"נודע ביהודה", ועבר לווילנה לאחר נישואיו.

עיסוקו: במשך שנים רבות סירב להתפרנס מהרבנות ועסק במסחר (השתתף בירידים בלייפציג), ורק לעת זקנתו, לאחר שירד מנכסיו, קיבל תפקיד רשמי של דיין בווילנה.

קשר לגר"א: היה מקורב מאוד לגאון מווילנה (הגר"א), ובנו אף נשא את נכדת הגר"א לאישה.

אירוע מכונן: מתואר אירוע של פיצוץ מחסן אבק שריפה ("פולווער") סמוך לביתו בווילנה בשנת 1804. משפחתו ניצלה בנס, והוא קבע לדורות יום חג משפחתי בשם "פולווערפורים".

2. יצירתו ההלכתית - הספרים "חיי אדם" ו"חכמת אדם" חלק ניכר מהמקורות מוקדש לניתוח ספריו:

מטרת הכתיבה: בהקדמתו לספר "חיי אדם" (המופיעה במלואה במקורות), הוא מסביר כי הספר נועד ל"עמוסי התלאה" ולסוחרים שאין להם פנאי ללמוד את השולחן ערוך כולו. הוא משתמש במשל הסוחר ביריד, המשווה את לימוד התורה למסחר בבגדים: הסוחרים הגדולים (למדנים) קונים סחורות יוקרה, אך הסוחר הקטן צריך להתמקד בסחורה פשוטה ושימושית (הלכה למעשה) כדי לא לחזור לביתו בידיים ריקות.

מבנה הספרים: הספרים אינם מסודרים לפי סימני השולחן ערוך אלא לפי "כללים" נושאיים. "חיי אדם" מקביל לחלק "אורח חיים" (יומיום, שבת ומועדים), ו"חכמת אדם" מקביל ל"יורה דעה".

ספרים נוספים: המקורות מזכירים ספרים נוספים שחיבר, כגון "זכרו תורת משה" (קיצור הלכות שבת), "שערי צדק" (מצוות התלויות בארץ), "מצות משה" (קיצור ספר חרדים) ו"תולדות אדם" (פירוש להגדה של פסח).

3. פלטפורמות ומקורות מידע ספציפיים המקורות שסופקו מגיעים ממספר סוגי מדיה:

אתרי תוכן תורני ואנציקלופדיות: אתר "דעת", ויקיפדיה (ערכים על האיש ועל הספר), וויקיטקסט (תוכן העניינים של הספר).

טקסטים מקוריים: הקדמת המחבר המלאה לספר "חיי אדם" וקטעים מתוך הספר "חכמת אדם" (אם כי המקור היה חלקי).

חומר ארכיוני והנצחה ("בית וילנה"): פרוטוקולים ונאומים משנות ה-70 העוסקים בהקמת "בית וילנה" בתל אביב. בנאומים אלו (של זלמן שזר, אבא קובנר, ומאיר דבורז'צקי) מוזכר רבי אברהם דנציג כאחת הדמויות המפוארת של "ירושלים דליטא", לצד הגר"א ואנשי רוח אחרים.

חנויות ספרים וקטלוגים: דפים המציגים מהדורות שונות למכירה (כגון "המדף היהודי", "Judaica Spot"), המספקים מידע ביבליוגרפי על הוצאות הספר, כולל מהדורות עם פסקי המשנה ברורה.

מאמר סיכום וניתוח: מקור אחד מהווה מאמר המנתח את משנתו התורנית באופן אקדמי/עיוני, ומתאר כיצד הפך ה"חיי אדם" לגשר מתודולוגי שהוביל לכתיבת ה"משנה ברורה".

לסיכום, המקורות שסופקו מאפשרים ללמוד הן על ההיסטוריה האישית של רבי אברהם דנציג כסוחר וכפוסק, הן על התוכן והמטרה של ספרי היסוד שלו, והן על המקום המרכזי שהוא תופס בזיכרון ההיסטורי של יהדות וילנה.