להלן תיאור מפורט של דמותו של רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר ("המגן אברהם"), תוך התמקדות ברקע הגאוגרפי, הביוגרפי והאישי, כפי שעולה מן המקורות:

1. כרטיס ביקור ביוגרפי וגאוגרפי

שם מלא: רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי (גומבינר).

שנות חיים: נולד בסביבות השנים 1635–1637 (ה'שצ"ז), ונפטר בגיל צעיר יחסית, כשהוא כבן 46–48 בלבד, בשנת 1682 או 1683 (ה'תמ"ג).

מקום הולדת: העיירה גומבין (Gąbin/Gombin) בפולין.

מקום מגורים ופעילות: את רוב חייו הבוגרים העביר בעיר קאליש (Kalisz), פולין, שם כיהן כדיין וכראש ישיבה.

2. מסלול חיים בצל טרגדיה ונדודים

חייו של רבי אברהם אבלי היו רצופים נדודים וכאב, שהשפיעו רבות על דמותו:

יתמות ופליטות: נולד למשפחה מיוחסת (אמו הייתה נכדת רבי יחיאל לוריא, ממשפחת המהרש"ל). ילדותו נקטעה בטרגדיה אכזרית: הוריו נרצחו על קידוש השם על ידי הקוזקים בשנת 1655 (בתקופת המלחמות והפרעות שאחרי גזירות ת"ח ות"ט). הוא נותר בודד וגלמוד ונאלץ לברוח מעיר הולדתו.

תחנות הנדודים: לאחר הרצח נדד לליסא (Leszno), שם למד אצל קרובו רבי יעקב יצחק, ובהמשך למד בפוזנא אצל רבי יצחק ("רבי יצחק הגדול" מפוזנא). לבסוף השתקע בקאליש.

3. דמותו: עוני, חולי וענווה קיצונית

המקורות מציירים תמונה של דמות סגפנית, צנועה ושברירית פיזית, אך בעלת עוצמה רוחנית אדירה:

מצב בריאותי: מתואר כמי שהיה "חלוש וידוע חולי מקטנותו". גם בנו, בהקדמה לספר "מגן אברהם", מעיד כי אביו היה חולה לעיתים קרובות וסבל מכאבים.

עוני מרוד: רבי אברהם חי בדחק כלכלי חמור. מסופר כי לעיתים לא היה ידו משגת לקנות נייר לכתיבת חידושיו. כדי לא לשכוח אותם, נהג לכתוב בפחם על כותלי ביתו או על שקי קמח ריקים.

ענווה ופרנסה: לפרנסתו עסק בהוראה ("מלמד תינוקות") לילדים צעירים, ורק לאחר שגדלותו התגלתה (בין היתר על ידי הש"ך שביקר בעיר), הסכים לקבל משרה תורנית. הוא סירב לקבל משרת רבנות שתבוא על חשבון מישהו אחר, והסתפק בתפקיד דיין ומורה צדק.

שם ספרו: הענווה שלו באה לידי ביטוי גם בבחירת שם ספרו. הוא רצה לקרוא לו "נר ישראל" (ראשי תיבות: נר יפה של רבי אברהם הלוי) כדי להצניע את שמו, אך בנו קרא לספר "מגן אברהם" כדי להנציח את אביו.

4. הרקע ההיסטורי והתרבותי

רבי אברהם פעל בתקופה של שיקום העולם היהודי בפולין לאחר החורבן של גזירות ת"ח ות"ט. יצירתו משקפת את רוח התקופה:

שילוב קבלה בהלכה: הוא היה הראשון להכניס באופן שיטתי את מנהגי המקובלים מצפת (בעיקר האר"י והשל"ה) לתוך זרם הפסיקה האשכנזי המרכזי.

שעות זמניות: חידושו המפורסם ביותר נוגע לחישוב זמני היום (זמן "מגן אברהם"), לפיו היום מחושב מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, בניגוד לשיטת הגר"א (מהנץ החמה עד השקיעה). שיטה זו מקדימה את סוף זמן קריאת שמע ותפילה.

5. סוף דבר והנצחה

פטירה: נפטר בגיל צעיר (לפני גיל חמישים) בשנת 1682 או 1683.

הספר: ספרו הגדול לא הודפס בחייו. אחיו נפטר בדרך לניסיון הדפסה באמסטרדם, ורק בנו הצליח להדפיסו כעשור לאחר מות אביו בדיהרנפורט (1692).

מקום קבורה: נקבר בבית העלמין בקאליש. המקום נחרב ונעלם לאחר השואה, אך בשנים האחרונות (2020) נעשו מאמצים לשחזר ולסמן את מקום קבורתו המשוער.

לסיכום, כאנלוגיה: ניתן לראות בדמותו של המגן אברהם מעין "יהלום בתוך פחם". תרתי משמע – הוא חי בעוני שחור כפחם, ואף כתב בפחם על קירות ביתו, אך מתוך התנאים הקשים הללו, ומתוך גוף שבור וחולה, יצר יהלום תורני צלול, מדויק ומבריק, שמאיר את עולם ההלכה היהודי עד ימינו אנו.