המקורות שסופקו עוסקים באופן מקיף ומעמיק בדמותו של רבי מרדכי בן הלל הכהן ("המרדכי"), ביצירתו ההלכתית המרכזית "ספר המרדכי", ובהשפעה העצומה שהייתה לחיבור זה על עיצוב ההלכה האשכנזית לדורות.

להלן ניתוח של המידע העולה מהמקורות, בחלוקה לנושאים מרכזיים:

1. ביוגרפיה ורקע היסטורי

המקורות מתארים את רבי מרדכי (סביבות 1250–1298) כדמות מפתח ביהדות אשכנז של המאה ה-13. הוא היה נצר למשפחת רבנים מיוחסת (קרוב משפחה של הרא"ש ונכדו של הראבי"ה) ותלמידו המובהק של המהר"ם מרוטנבורג,,. חייו ומותו משקפים את גורלה הטרגי של יהדות גרמניה באותה עת; הוא נרצח יחד עם אשתו זלדה וחמשת ילדיו בטבח בנירנברג במהלך "פרעות רינדפלייש" בשנת 1298,,.

2. אופי החיבור "ספר המרדכי"

המקורות מדגישים כי הספר אינו קודקס רגיל, אלא מפעל כינוס אדיר:

מבנה: החיבור נכתב על סדר הלכות הרי"ף (רבי יצחק אלפסי), אך מטרתו הייתה לשלב את תורת חכמי אשכנז וצרפת (בעלי התוספות) לתוך המבנה של ההלכה הספרדית,.

מקורות: רבי מרדכי ציטט כ-350 מקורות ורשויות הלכתיות, שרבים מהם אבדו ונותרו ידועים לנו רק בזכות ציטוטם בספרו,. הספר משמש כגשר המעביר את מסורת הלימוד של בעלי התוספות אל עולם הפסיקה.

3. ההשתלשלות הטקסטואלית (הגרסאות השונות)

אחת התובנות המרכזיות העולות מהמקורות (ובמיוחד ממקורות 4, 5, ו-13) היא ההיסטוריה המורכבת של הטקסט. מכיוון שרבי מרדכי נרצח לפני שהשלים את עריכת ספרו, נוצרו שתי מהדורות עיקריות (רקנזיות) שנערכו על ידי תלמידיו:

המרדכי האוסטרי (הארוך/המקורי): נחשב לגרסה המקורית והמלאה יותר, הכוללת דיונים נרחבים ופסקים של חכמי אוסטריה. גרסה זו נשתמרה בכתבי יד (כגון כתב יד בודפשט),.

המרדכי של בני ריינוס (הקצר): גרסה מקוצרת ומעובדת שהייתה נפוצה באזור הריין, צרפת ואיטליה. גרסה זו שימשה בסיס לדפוסים הראשונים והיא זו המוכרת לנו כיום כנספח לתלמוד הבבלי,. מקורות מסוימים מצביעים על כך שגרסה זו עובדה ככל הנראה על ידי רבי שמואל שלטשטט.

4. דמויות מפתח בעריכת הספר והגהתו

רבי שמואל שלטשטט: חכם בן המאה ה-14 שחיבר את "מרדכי הקטן" (קיצור המרדכי) ואת "הגהות מרדכי". המקורות מציינים כי פעולתו נועדה להשלים את החסר במהדורה המודפסת (ריינוס) מתוך המהדורה המלאה (אוסטריה), אך הדבר יצר לעיתים בלבול בין דברי המרדכי המקוריים להוספות המאוחרות,.

רבי משה איסרליש (הרמ"א): המקורות מדגישים את הקשר ההדוק בין המרדכי לרמ"א. הרמ"א ראה במרדכי את המקור המוסמך ביותר למנהגי אשכנז. חיבורו של הרמ"א, "המפה" (הגהותיו על השולחן ערוך), מתבסס רבות על פסיקות המרדכי כדי לשמר את המסורת האשכנזית מול הפסיקה הספרדית של ה"בית יוסף",,. הרמ"א אף לימד שיעור קבוע בספר המרדכי בישיבתו.

5. סוגי המקורות שסופקו

המקורות מגוונים וכוללים:

אנציקלופדיות: (Jewish Encyclopedia, Wikipedia) המספקות סקירה היסטורית וביוגרפית,,.

פורומים תורניים: (פורום 'אידיש') המציגים דיון למדני-מחקרי מעמיק ("Etablishing Rabbinic Culture") על כתבי היד וההבדלים בין הגרסאות.

פודקאסטים ומאמרים אקדמיים: (JTS) המעניקים הקשר תרבותי רחב על יהדות גרמניה בימי הביניים.

מאמרי סינתזה: מקורות המסכמים את דמותו ופועלו תוך התבססות על המקורות האחרים.

ביוגרפיות הגיוגרפיות: (Chabad, Hidabroot) המתמקדות בסיפורי צדיקים, מסירות נפש ומופתים,.

לסיכום, המקורות פורשים יריעה רחבה המתחילה בדמותו ההיסטורית של המרדכי, עוברת דרך "ההרפתקה" הטקסטואלית של ספרו שניצל מאובדן ועבר גלגולי עריכה, ומסתיימת בהשפעה המכרעת שלו על עיצוב 'ארון הספרים היהודי' וההלכה האשכנזית כפי שהיא מוכרת כיום.

אנלוגיה לסיום: ניתן לדמות את "ספר המרדכי" לאתר ארכיאולוגי מפואר שחלקים ממנו נהרסו ברעידת אדמה (הפרעות והרצח), ומשוקמים מחדש. כמו שארכיאולוגים מוצאים שכבות שונות באתר (הגרסה האוסטרית הקדומה מול הגרסה המודפסת המאוחרת), כך לומדי המרדכי והחוקרים מנסים להבחין בין היסודות המקוריים שהניח רבי מרדכי לבין "שכבות השיפוץ" והתוספות שהניחו תלמידיו ועורכים מאוחרים כמו רבי שמואל שלטשטט, כדי לחשוף את המבנה המקורי והשלם.