טקסט זה מתןך מאמרו של אברהם גולדשטיין בוחן את הסמליות הפילוסופית והתיאולוגית העמוקה של מטה משה והפיכתו לנחש, בהקשר של העימות עם פרעה. המחבר קושר אפיזודה מקראית זו אל הפיתוי הקדמון בגן עדן, ומציג את דמות הנחש כהתגלמות השכל האנושי, הדחף היצירתי והתשוקות – כוחות הזקוקים להכוונה רוחנית. בהסתמך על משנתם של הרב קוק ואליהו בן־אמוזג, המאמר מסביר כי בליעת מטה אהרן את מטות חרטומי מצרים מסמלת את עליונות האחדות האלוהית על פני כוחות הטבע המפוזרים והפוליתאיזם האלילי. לבסוף מדגישים המקורות את הצורך בהרמוניזציה של הכוחות החומריים ושל השכל האנושי עם הערכים המוסריים של התורה, כתנאי להשגת גאולה אמיתית. כך מתפרשים הנסים במצרים לא רק כמאבק פוליטי, אלא כתהליך של הכפפת האנרגיות הכאוטיות של העולם לסדר אלוהי עליון.