כמעט עשור עבר מאז פרסום הסרטון האלמותי של רועי כפרי, 'תור ליאור'. למי שלא הספיק.ה לראותו, ממליצים מאוד לחפש ביוטיוב. הסרטון הוא מעין תיעוד דוקומנטרי יומיומי של ליאור, אחייניתו של כפרי. מעבר לתיאורים שובי הלב והצצה לראש של ילדה בת(!) 3.5, אפשר להבחין במספר לא מועט של טעויות לשוניות ומיעוט בתיאור שפתי. למשל, חודש נובמבר הופך לחודש נוברדר. שיר האלף-בית מקבל משמעות אחרת בפיה. בנוסף, כשנשאלת ליאור מה היא חושבת על מה שאחותה אמרה, היא עונה "חושבת מאוד!", תשובה המראה שהיא מסכימה איתה. על פניו זו תשובה חמודה להפליא, אך ליאור לא משתמשת במגוון של מילים לבטא את התחושה שלה כדי שתהיה מובנת עבור מי ששומע.ת אותה. 

שפה אצל ילדים מקושרת להצלחה אקדמית. ילדים עם שפה עשירה יותר יצליחו יותר בהמשך. לעומת זאת, ילדים עם שפה פחות עשירה מחזיקים באוצר המילים מצומצם, לא מצליחים להביע את עצמם ואף מתקשים להבין את מה שנאמר סביבם. המצב הזה מעורר אצלם תסכול גבוה וחרדה בגלל החוויה שהם מרגישים לא מובנים או מבינים. 

לפרק ה-16 אירחנו את ד"ר נעמי הברון, חוקרת בתחום השפה בבית הספר במדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה. דיברנו עם נעמי על בלוטים וספלולים, מה המשמעות של אחיות גדולות בפיתוח שפה וגם על הבדלים בין תרבותיים. 

רצינו לרשום שהיה כיף, אך כיאה לפרק שעוסק בעושר לשוני, נרשום שהשיחה עם נעמי הרחיבה לנו את האופקים, גרמה לנו להביט באופן שונה על קשיים שפתיים בילדות. בקיצור, גועל נשפ.