לְפֶתַע הוֹפִיעָה מוּלָם אִשָּׁה אֲדֻמַּת שֵׂעָר, לְבוּשָׁה סַרְבַּל עֲבוֹדָה אָפֹר וּבְיָדָהּ פַּחֵי צֶבַע קְטַנִּים. הִיא הִנִּיחָה אוֹתָם בִּזְהִירוּת מִסָּבִיב לְאָרוֹן חַשְׁמַל בָּרְחוֹב, הִתְיַשְּׁבָה עַל שְׁרַפְרַף עֵץ נָמוּךְ, שָׁלְפָה מִכְחוֹל מֵהַכִּיס וְהֵחֵלָּה מְצַיֶּרֶת קַוֵּי מִתְאָר שְׁחֹרִים עַל הָאָרוֹן. לִיטַל קָמָה מֵהַסַּפְסָל וְהִתְקָרְבָה אֵלֶיהָ בִּזְהִירוּת. זֶה נִרְאָה לָהּ כְּמוֹ חֲלוֹם קָסוּם. הִיא אָהֲבָה לְצַיֵּר וְאָהֲבָה לִרְאוֹת אֲנָשִׁים אֲחֵרִים מְצַיְּרִים. הַצַּיֶּרֶת הִבְחִינָה בָּהּ וְחִיְּכָה