לִיטַל רָצָה אֶל נַעֲמָה וּשְׁתֵּיהֶן הִתְבּוֹנְנוּ בְּהִשְׁתָּאוּת בַּמַּחֲזֶה שֶׁנִּגְלָה לְנֶגֶד עֵינֵיהֶן. עַל הַחוֹל נִצְּבָה תֵּבַת עֵץ בְּצִבְעֵי אָפֹר־כָּחֹל. הַתֵּבָה הָיְתָה נְעוּלָה בְּמַנְעוּל חוּם, וּבוֹ הָיוּ מֻטְבָּעִים חֲמִשָּׁה מִסְפָּרִים. סַבָּא דָּנִיאֵל וְסַבְתָא פְרִידָה רָצוּ בְּעִקְבוֹת לִיטַל וְנַעֲמָה. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לַתֵּבָה סַבָּא הִתְרַגֵּשׁ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁפָּצַח בָּרִקּוּד הַקָּטָן הַמְּפֻרְסָם שֶׁלּוֹ. צָרִיךְ קוֹד, לִיטַל הִתְבּוֹנְנָה בַּמַּנְעוּל. אֵיךְ נֵדַע מָה הַקּוֹד שֶׁפּוֹתֵחַ אֶת הַתֵּבָה