בָּעֶרֶב שָׁאֲלָה לִיטַל אֶת אִמָּא אִם הִיא תַּסְכִּים שֶׁסַּבָּא יֶאֱסֹף אוֹתָהּ מִבֵּית הַסֵּפֶר גַּם מָחָר. מָה אַתֶּם זוֹמְמִים, שְׁנֵיכֶם? אִמָּא הִבִּיטָה בָּהּ כְּמוֹ שֶׁרַק אִמָּהוֹת יוֹדְעוֹת. אֵיךְ הֵן תָּמִיד מְבִינוֹת הַכֹּל? אֲנַחְנוּ פּוֹתְרִים חִידוֹת", לִיטַל מָשְׁכָה בִּכְתֵפֶיהָ."אִם זֶה מַתְאִים לְסַבָּא, אָז בְּכֵּיף", סָגְרָה אִמָּא אֶת הַמַּחְשֵׁב. לְמָחֳרָת, כְּשֶׁסַּבָּא פָּגַשׁ אוֹתָהּ מִחוּץ לְשַׁעַר בֵּית הַסֵּפֶר, לִיטַל הוֹדִיעָה לוֹ שֶׁהִיא לֹא רוֹצָה לָלֶכֶת יוֹתֵר בְּעִקְבוֹת הַפְּתָקִים הַוְּרֻדִּים. בּוֹא נֵלֵךְ יָשָׁר לְתֵבַת הָאוֹצָר