לפני הפסיכולוגיה מגיעה הפילוסופיה, ולפני שמבינים בצורה נכונה שגעון - צריך לצלול אל כל הצורות השגויות להבין אותו. בתרבות שלנו ככלל ובפסיכיאטריה המיינסטרימית בפרט אנחנו לוקחים את האדם המשוגע, את חווית הטירוף, ומתנקים אותם מכל הקשר בזמן-חלל, אחר כך אנחנו הופכים את החוויה לתוצר לוואי מצער של תקלה נוירולוגית, ולבסוף אנחנו משלימים את תהליך ההזרה עם קיטלוג האדם באמצעות התווית הקלינית הנצחית.
בפרק הזה נפרק את הרעיונות האלו ונראה כיצד הן מייצרות דינמיקה של הזרה עד רמה כזו, שהחוויה הפסיכוטית נעשית בלתי מובנת בהגדרה. כלומר, כאילו באופן מהותי. (כל זה, כמובן, בנוסף לאלימות הרבה שהמהלך מאפשר.)
זה פרק של פירוק והרכבה. מפרקים את הצורה הרגילה שבאמצעותה אנחנו מבינים שגעון ומרכיבים את ההפך - צורת הסתכלות צלולה על החוויה הסובייקטיבית על כל הקשריה.
נקנח בשתי דוגמאות מאלפות לדינמיקות שתוארו במהלך הפרק - אחת מלפני יותר ממאה שנה שכתב אמיל קרפלין, מאבות הפסיכיאטריה, ואחת מהשנים האחרונות, מדיסק ראפ ידוע של אייסופ רוק.
🎭
✒️ שימו לב: לקרוא תמליל של הפרק באתר פודטקסט!
הפרק היה חשוב לכן? שימו עוקב, דרגו אותי בחמשה כוכבים, שלחו לי הודעה בפייסבוק או כתבו לי מייל. כמו כן, ניתן לתמוך בפודקאסט בפטראון שלי. תודה רבה!
תודות: יהב ארז, עידן גלברד, ד"ר רננה שטנגר אלרן, עדן גרבר, שחר דואק, נגה הורביץ, איתי זיו ואולה קרבצ'נקו.
🎭
ביבליוגרפיה:
ריי וואדינגהאם: "תסמינים או חוויות? על חשיבות השפה". עותק מתורגם נמצא כאן: https://www.opendialogue.co.il/library/symptom-or-experience
שירו של אייסופ רוק תורגם מכאן: https://genius.com/aesop-rock-shrunk-lyrics
Geekie, J., Randal, P., Lampshire, D., & Read, J. (Eds.). (2013). Experiencing psychosis: Personal and professional perspectives. Routledge.
שטנגר אלרן, ר' (2017). אוטוביוגרפיות של שגעון. ראשון לציון: ידיעות ספרים.
(שיר לשמיעה עם הפרק: Aesop Rock - Shrunk)