ברוב ענפי הספורט אנחנו עדיין משתרכים מאחור, אך יש תחום אחד שבו ישראל משאירה אבק לכל המדינות המערביות: ילודה. בזמן שערי אירופה הולכות ומתרוקנות מילדים, רחובותיה של ישראל ממשיכים להתמלא בעגלות ובחיים חדשים. האם זוהי סיבה לאופטימיות ולגאווה, או דווקא לדאגה? האם כמאמר המשורר, ילדים הם אכן שמחה? וכיצד אפשר לשקלל בין הצרכים הרגשיים והחברתיים שלנו לבין נבואות הזעם על מחירי הילודה?
All content for קצה הקרחון: מחלוקות עומק על סדר היום בישראל is the property of Beit Avi Chai | בית אבי חי and is served directly from their servers
with no modification, redirects, or rehosting. The podcast is not affiliated with or endorsed by Podjoint in any way.
ברוב ענפי הספורט אנחנו עדיין משתרכים מאחור, אך יש תחום אחד שבו ישראל משאירה אבק לכל המדינות המערביות: ילודה. בזמן שערי אירופה הולכות ומתרוקנות מילדים, רחובותיה של ישראל ממשיכים להתמלא בעגלות ובחיים חדשים. האם זוהי סיבה לאופטימיות ולגאווה, או דווקא לדאגה? האם כמאמר המשורר, ילדים הם אכן שמחה? וכיצד אפשר לשקלל בין הצרכים הרגשיים והחברתיים שלנו לבין נבואות הזעם על מחירי הילודה?
בעשור האחרון אנחנו נתקלים יותר ויותר בתופעה חדשה-ישנה: הפרדה מגדרית. קווי אוטובוס נפרדים, הופעות ואירועי תרבות בהפרדה, רחצה נפרדת במעיינות, הפרדה מגדרית באקדמיה ועוד ועוד. מצד אחד יש מאבק מתמשך נגד הדרת נשים מהמרחב הציבורי, מצד שני- ככל שהחברה החרדית משתלבת יותר ויותר בחברה הישראלית הכללית, הדרישות להתחשבות ולמתן מקום לתרבות ההפרדה הולכות ומתגברות. אבל בכל המאבק הסוער והאמוציונלי שמתקיים סביב הנושא בכלל לא ברור מי באמת במוקד הדיון - הנשים החרדיות והרצון להגן עליהן? או שמא זה המרחב הציבורי החי...
קצה הקרחון: מחלוקות עומק על סדר היום בישראל
ברוב ענפי הספורט אנחנו עדיין משתרכים מאחור, אך יש תחום אחד שבו ישראל משאירה אבק לכל המדינות המערביות: ילודה. בזמן שערי אירופה הולכות ומתרוקנות מילדים, רחובותיה של ישראל ממשיכים להתמלא בעגלות ובחיים חדשים. האם זוהי סיבה לאופטימיות ולגאווה, או דווקא לדאגה? האם כמאמר המשורר, ילדים הם אכן שמחה? וכיצד אפשר לשקלל בין הצרכים הרגשיים והחברתיים שלנו לבין נבואות הזעם על מחירי הילודה?
