מה אם כל הבעיה בעסק שלך מתחילה בזה שהלקוחות פשוט נעלמים אחרי שהשירות נגמר?

ומה אם הבעיה בכלל עמוקה יותר, כלומר שבכל פעם שאת מסיימת לעבוד עם לקוח, את חוזרת לנקודת ההתחלה כאילו לא היה עסק לפנייך? בפרק החדש של הנוסחה להצלחה אני עונה על הפצצה המתקתקת הזאת.

האם יכול להיות שהעסק שלך מציע יותר מדי מוצרים, כך שאף לקוח לא מבין באמת מה הצעד הבא איתך?

או שאולי יש לך רק מוצר אחד, ולכן אין שום סיבה אמיתית ללקוח להמשיך איתך למסע ארוך?

איך נראית המציאות שבה את עובדת בלי הפסקה, אך ההכנסות שלך לא יציבות בכלל?

ואיך זה שאפילו עסקים שעובדים שנים בתחום עדיין מסתובבים בתחושת רדיפה אחרי "הלקוח הבא"?

מה בעצם קורה כשאין מדרג ברור של מוצרים, כלומר כשהלקוחות צריכים לנחש לבד איך ממשיכים איתך?

ומה המחיר של זה על העסק, על התזרים, ועל תחושת הביטחון שלך כבעלת מקצוע?

האם יכול להיות שאת מבזבזת משאבים יקרים על לקוחות חדשים, בזמן שהלקוחות הקיימים שלך היו יכולים להמשיך איתך עוד שנים אם רק היית נותנת להם מסלול נכון?

ואולי הבעיה האמיתית היא שכל מוצר שנולד אצלך נולד מתוך מה שמתחשק לך ליצור, במקום מתוך הבעיה שהלקוח שלך חייב לפתור?

מה זה עושה לשיווק שלך כשהתוכן שאת מייצרת מפוזר, לא מחובר, ולא מוביל לשום מסלול עקבי?

ואיך זה משפיע על ההצלחה של העסק כשאין לך סיפור אחד ברור שמוביל את הלקוח מהיכרות ראשונית עד פתרון מלא?

ואולי השאלה הכי גדולה בכל זה, כלומר השאלה שכל בעל עסק צריך לשאול את עצמו

האם בכלל קיים "מסע" אצלך בעסק, או שיש רק נקודות מפוזרות של עשייה?