אני חושב שלא נוכל להיות באמת מאושרים אם לא נדע להיות באמת עצובים והפרק הזה מדבר על היכולת הזו, וגם על היכולת שלנו לא לפתח ציפיות ופשוט לחוות את הדברים כמו שהם. מקווה שתהנו
ואם יש אנשים שבאמת קוראים את זה, מעריך אותכם ומקווה שאתם מקבלים ערך ואני אשמח לשמוע מכם