בפרק הנוכחי נארח את ליהי לפיד, סופרת, ופעילה חברתית, עיתונאית ישראלית

שיח מעורר השראה על שאיפה חלומות והגשמה.

כהורים אנו ברציונל הראשוני מונעים לגונן, לנווט ולכוון קדימה את ילדינו, להעניק להם תובנה ודרך צלחה לחיים שלהם, אפשרויות בטוחות שימנעו מהם אכזבה.

כילדים?

אנו חולמים, ללא גבול או יכולת הבחנה, הכל פרוס בפנינו הכל אפשרי.

העולם הבוגר מציב עבורנו גבולות, מכשולים ואנו למדים מה אנו באמת מסוגלים? מניסיון אישי ואף מהצלחות וכישלון , ולפעמים אנו ממגרים מעצמנו תעוזה, שאיפה ורצון להרקיע שחקים

אך לא כולם מונעים מאמונות וחוקים שהוטבעו בהם, יש כאלו שחולמים ומגשימים למרות החששות של הסובבים אותם.

כילדה ליהי חלמה חלום פשוט, לרקוד בלט, עם חצאית טוטו לנוע בחופשיות לצלילי אגם הברבורים, זקופה, יציבה, גאה.

בלט זה מקסים, אבל האם זה פרקטי?

הוריה הציגו בפניה המלצות לתחומים שהיו עבורם יותר מותאמים

אולי כדורסל, כלי נגינה, ליהי ניסתה, כדורסל, כלי נגינה אבל ליבה היה כמהה לתנועה

כל ילד מתבונן סביבו ובוחן אפשריות ורצונות ומגבש עבור עצמו שאיפות ונקודות התנסות שלהם אנו קוראים חלומות

רצון עתידי בהתאם לגירויים סביבו ותחושות, הגדרות וריגושים שהוא חווה על אף שחלום נדמה משהו שאינו תמיד נגיש, האם הוא כזה?

אולי אכן השמיים הם אכן הגבול?

בספרה החדש של ליהי, רציתי ללמוד בלט, ליהי לוקחת אותנו למסע אישי מנקודת המבט של היותה ילדה ופותחת בפנינו שיח מופלא בנינו לבין ילדינו על רצון, שאיפה וניסיון וכמה הוא חשוב.

ליהי לפיד , זהו המסע שלה