״בגידות״ יש מחיר לבגידה? לא מעט ביום יום אנחנו חשופית לסיפורי בגידה, בין אם מדובר ברומן סוער או סטוץ חולף- בגידה היא מחד אנושית ומנגד כל כך לא. בגידה זה טאבו, זה ייהרג ובל יעבור. כמעט כל אדם במערכת יחסים מחייבת יגיד בפה מלא שעל בגידה הוא לא יסלח. ומה בפועל? כמה עובדות על בגידה; - גברים מתחילים לבגוד בדרך כלל לשם ריגוש רגעי או חולף אך יכולים להחזיק מאהבת לתקופות ארוכות. הם לרוב לא מתוודים מעצמם. גבר בוגד שנתפס ועולמו לא חרב עליו על ידי אשתו הנבגדת- יחזור לבגוד תמיד. הבעיה היא שמי שטעם מאהבת מהי, יתקשה לחזור ולהתעניין באמת באישה החוקית. - נשים לעומתם- מחוברות לצד הרגשי ומבקשות אהבה וחום אנושי. נשים לא מנהלות חיים כפולים לאורך זמן. ברגע שהרגש שלהם למאהב מבוסס דיו, הן יעזבו גם אם יש להן בבית בעל ששום אמא פולניה לא הייתה מוותרת עליו. אבל הפריצות של העולם בשנים האחרונות, הטינדר, אובדן הבושה, הנגישות הבלתי נסבלת והרדיפה האינסופית אחרי הגשמה עצמית, הביאו לכך שיותר ויותר גברים ונשים סולחים על בגידה ביתר קלות והרבה פעמים טועמים את טעמה המר פעם אחר פעם. ״אני יודע שהיא בגדה בי- אבל אוהב אותה יותר מידי״. ״אני יודעת שהוא מנהל רומן כבר שנים אבל לא רוצה לפגוע בילדים ולפרק את הבית״. הם רק חלק ממשפטים ששגורים בפיות הנבגדים שהגיעו אלינו באחרונה. גברים כנועים, נשים כפופות - יכול להיות שמערכת יחסים מונוגמית נמצאת בסכנת הכחדה?