יפעת אלפסי, מנהלת הלמידה והפיתוח הארגוני במכבי שירותי בריאות, מספרת כיצד הארגון עבר טלטלה עמוקה עם פרוץ הקורונה לפני חמש שנים. העובדים, שאמורים להיות העוגן לבריאות ול־Wellbeing של מיליוני מטופלים, מצאו את עצמם נשחקים, מותשים, ומאבדים מחוברות.

במקום להסתפק באמירה “זה המצב”, יפעת והצוות שלה בחרו לעשות שינוי אמיתי: הם הפסיקו למדוד שחיקה והחלו למדוד חוסן. הם פיתחו מודלים, קיימו סדנאות, הרחיבו אפשרויות לעבודה מהבית, ושמו את האדם שמאחורי התפקיד במרכז. “אין לנו אבקת קסמים”, אומרת יפעת, “אבל יש לנו תהליכי עומק שנבנים יחד עם העובדים”.

למרות השנים המורכבות מהפכת ה-AI שמטלטלת את עולם העבודה, המלחמה שהשפיעה עמוקות על הצוותים, עלייה בביקוש לשירותים רפואיים לצד עובדים שנמצאים במילואים  במכבי דווקא רואים עלייה מתמשכת ברמות החוסן.

יפעת מציגה ארבעה “איים” שהם עוגנים מרכזיים בפיתוח אנשים בארגון:

התפתחות מקצועית

פיתוח כישורי ניהול

חיזוק הכישורים האישיים

ארגז כלים מקצועי ומנטלי

בשיחה פתוחה ומעשית, יפעת מפרטת איך נבנה מדד החוסן, כיצד הפך לאחד הכלים הארגוניים השימושיים ביותר, כזה שניתן להטמיע גם בארגונים גדולים מורכבים וקשיחיםעם למעלה מאלף עובדים כמו מכבי שירותי בריאות.