ישנן הרבה תנועות תרבותיות המבוססות בערים שהפכו את האחרונות למוקדים אייקונים לעלייה לרגל. פירנצה במאה ה-15, צפת במאה ה-16, וינה במאה ה-19, בפרק הראשון אי פעם של "ניכוס תרבותי" אני משוחח עם מני ארנון (כותב בלוג "אוזן קשבת" בעיתון "הארץ" ואיש רדיו "הקצה") על סצנה אחת שבעינינו לא נופלת מאלה שהוזכרו.
מנצ'סטר במחצית השנייה של המאה ה-20 הפכה למוקד תרבותי קריטי בכל הקשור למוזיקה אלטרנטיבית מחתרתית והצליחה לברוא עצמה מחדש אחרי שנים רבות שהעיר הייתה שם נרדף למרחב אורבני תעשייתי, אפרורי וקודר. במהלך הפרק נשוחח על תהליכים תרבותיים, פוליטיים וכלכליים שהובילו למפץ הגדול שקרה במנצ'סטר בכל הנוגע למוזיקה ותרבות חזותית. מההתחלה בסוף הסבנטיז עם הקמת חברת התקליטים העצמאית פקטורי אל הרגע שבו המאדצ'סטר הופך למונח השגור ועד הסוף ומעבר לו.
בין הקופצים לבקר טוני וילסון, ג'וי דיוויז'ן שהופכים לניו אורדר, הסמית'ס, באזקוקס, הפול, האפי מאנדייז, ESG, סטון רוזס, פיטר סאביל, בן קלי ועוד רבים משלל תחומים.