בלב העבודה הקלינית-תיאורטית של ביון ניצבת תיאוריית החשיבה שלו. ביון התנגד לתפיסה המבחינה בין רגש לחשיבה וראה בחשיבה יכולת הכרוכה באופן בלתי נפרד ברכיבים רגשיים. למעשה, ביון מיקם את יכולת החשיבה בלב ההתפתחות הפסיכולוגית והניח כי הקונפליקט המרכזי איתו מתמודדים בני האדם הוא המתח בין הצורך בידיעה עצמית לבין נטייה להימנע מידיעה זו, המצריכה מגע עם סבל וכאב נפשי.
הילה טאובר, מטפלת באומנויות וחובבת התיאוריה של ביון, הגיעה לסדרה למטפלים כדי להאיר את עיני, ואולי גם את עינכם, בהבנה ראשונית של התיאוריה של ביון והפרקטיקה הנגזרת ממנה.
האזנה נעימה
נועם