יצאנו לפגרה משונה, גבי עשה טיול שורשים עם אבא ויואב מצא את עצמו במסע מסוג שונה עם אבא שלו שנפטר לפני שלושים יום בדיוק. כשחזרנו לעצמנו טיפה, לפחות חילצנו מזה שיחה טובה, על איך בעצם לכל טיול שורשים יוצאים מבלי באמת להצליח לזוז מהמקום, על המאבק בקיטש של המוות שהוא כשלעצמו מטפורה למשהו שאנחנו בעצמנו לא בטוחים מהו, על ההלוויה של הנפש שבאה אחרי זו של הגוף ונמשכת עד שעושים סדר בעיזבון, על נקודות הדימיון להורים שמגלים דווקא כשעוברים על כרטיסיות מפוזרות שהשאירו במגירה הלא נכונה עם המפתחות למחסן, ואיכשהו כל זה מיתרגם ליחס שלנו לרגשות עם או בלי רגשנות שבכל זאת מתגלית ביחס שלנו לאומנות, ובתקווה גם מיתרגמת למסקנות בונות או לפחות לאנקדוטות מצחיקות, או לפחות לטיפה יותר האזנות, אנד סו און אנד סו און