שיתוף מיוחד מתוך החווייה האישית שלי.
את הפרק הזה רציתי להקליט עוד באוקטובר, אבל לא מצאתי בתוכי את הכוחות לכך.
לכן אני מקליטה אותו עבורכן עכשיו, לאחר שהצלחתי לאסוף את עצמי בתוך המצב האיום שאנחנו עדיין בתוכו.
איני מטפלת.
אני משתפת את החווייה האישית שלי בלבד, כי אני מרגישה שהיא יכולה לעזור לכולנו לתת לגיטימציה ומקום לטראומה שכל אחת ואחת מאיתנו חווה מאז ה7 לאוקטובר, וכמובן כל אחד מאיתנו.
המון זכרונות ילדות התחילו לצוף בתוכי בעקבות הזוועות- תחילה זכרונות של ילדה בשנות ה70 שמפחדת פחד מצמית ממחבלים, ובהמשך זכרונות ילדות שונים ומשונים.
חשוב כל כך לתת לגיטימציה לכל טראומה ולהתמודד עם רגשות האשם שעולים מכך שהטראומה שלי "לא נחשבת" לעומת מה שעובר על אחרות ואחרים בחודשים האחרונים.
בפרק הזה אני נוגעת גם בקשר שבין גיל המעבר לבין הבשלות הרגשית לגעת בטראומות ילדות, וזו גם הסיבה שנשים רבות מתעסקות בהן בגילאים האלה.
למרות זאת זהו פרק כללי יחסית לפרקים אחרים שלי ויכול להועיל גם לגברים. מזמינה אותך להעביר הלאה לגברים שעשויים להתעניין.
בפרק הזכרתי את:
Crappy childhood fairy:
https://youtu.be/2DeFHOEEgrM?si=Xw2kx-2UMyvXBzCJ
Dr Gabor Mate:
https://www.youtube.com/watch?v=gPU0JcjybkY
הספרים של ד"ר כריסטיאן נורת'רופ:
-גופה של אישה תבונתה של אישה
-תבונת גיל המעבר
בפרק הזה נגעתי בטראומות "קלות"
אם את מתמודדת עם טרואמה קשה, ו/או אם את זקוקה לעזרה ואינך יכולה לשלם עליה, הנה מספרי חירום:
https://www.ezralaneshama.org/emergency-mental-help?gad_source=1&gclid=CjwKCAiAibeuBhAAEiwAiXBoJAk3P2N44IG50YAOadlBGRfPPTI5boKCOZWs7hGPALks_z4rX4vzShoC91sQAvD_BwE