אולי כלום ואולי עולם, אבל אם לא ננסה ואם לא ניתן צ׳אנס לא נדע לעולם.
אחרי שבפרק הקודם למדנו לשחרר היאחזות בתוצאה, במטרה, הפעם נלמד איך להנות מהדרך, איך לתת למזל להאיר לנו פנים ולמשוך אותו לכיוונו.
כן, זה אפשרי!
אנחנו חיים בעולם תכליתי, רודפים אחרי היעד הבא, אחרי השגת המטרה, מתעלמים מקולות הרקע ואפילו מתייחסים אליהם כרעשים.
ומה אם נסכים לפנות זמן, להתעניין, לפתוח את הידיים לרגעים חדשים, להזדמנויות, נגיד ״כן״ ונדבר אפילו עם זרים.
מי יודע איזה עולם חדש ייפתח כשנגיע משוחררים בלי מטרה, רק לשם ההגעה.
הפרק של היום מדבר על סרנדפיטי- על הרגע בו הסכמנו להתמסר לרגע, ובלי לתכנן את התוצאה או להתכוונן אליה, היא הגיעה כשהכי לא ציפינו לה.
אז יאללה ליחצי פליי אולי אפילו בלי להבין עד הסוף, ומי יודע מה תגלי