זה התחיל בסופש משפחתי באיילת השחר, המשפחה המהממת שלי, וסיפור אחד על לובסטר.

הסיפור הזה – על איך לובסטר גדל רק כשהקליפה לוחצת – הפך בעיניי למטאפורה מדויקת למה שקורה לנו כשאנחנו מרגישות שהרעיון, הקול או החלום שלנו כבר לא יכולים להישאר בפנים.

אז פתחתי תיבת שאלות בסטורי, והגיע גל של קולות – עשרות נשים ששואלות את עצמן:איך מתחילים פודקאסט?האם מישהו בכלל יקשיב לי?מה אם אני לא יודעת עדיין מה אני רוצה להגיד?

בפרק הזה אני עונה לכן – על הכל. באופן אישי, רך, ומדויק.
לא רק על טכניקה – אלא על אומץ. על דיוק, הקשבה, והתהליך של לבנות קליפה חדשה שמתאימה למי שאת היום.

זה פרק על פודקאסטים, אבל זה גם פרק על תנועה, על התחלות, ועל ההבנה שאת לא לבד.

תהנו!