מדי פעם אנחנו שומעים בחדשות על החלטה להרוס בית של מחבל. פסק דין מענין של בית המשפט העליון שנכתב ע"י השופט יוסף אלרון חושף את המורכבות של צעד דרקוני כזה במדינה דמוקרטית ואת השיקולים שיש להפעיל כדי לאזן בין בטחון המדינה לזכויות הפרט.
פסק הדין שפורסם בעיצומם של ימי מלחמה אלה מהווה מורה נבוכים לשימוש בתקנה 119, המאפשרת את הריסת בתי המחבלים. מתי מותר להרוס בית של מחבל? מהם התנאים שצריכים להתקיים וכיצד מוצאים את האיזונים הנדרשים בעת השימוש בתקנה?
השופט אלרון התייחס בהחלטתו לא רק לגל הטרור המתגבר, אלא אף נגע בקשר אפשרי בין הרתעת טרורסיטים מלבצע פיגועים ובין שחרורם של מחבלים בעצם ימים אלה, כתוצאה מהעסקות לשחרור החטופים.