1) In Ketores, Rabbi Noson haBavli says that a tiny amount of כיפת הירדן was included in the Ketores. Seemingly in the same breath he states that honey mustn’t be included. What’s the connection?[1] 2) Please explain the words of Bar Kaporo: Should honey be included in the Ketores, “none would be able to stand the fragrance”. But why don’t we add honey? ….[2]3) A Mezuzah-case that slides into position, is it valid? [3]4) What brocho is said for Coconut-milk?[4]5) After sunset on Friday evening someone came entered our Chabad House and asked to put on Tefilin. Should we oblige?[5]6) I flew long distance and missed seeing any nightfall, so I missed Maariv. Should I compensate by davening an extra Shmoine Esrei at Shacharis?[6]7) A rental agreement that states: If payment isn’t by a certain time, a fee will be charged. Is that Ribis?[7]8) Many purchases are now made with auto-pay. What if my client is Jewish and the charge happens on Shabbos or Yom Tov; is there any issue with that?[8] 9) Feedback re. opening containers on Shabbos: Is there benefit in opening a can of tuna from both sides?[9]10) Feedback re. mitzvos performed voluntarily: [10]11) Feedback on history of Hodu, as instituted by Dovid haMelech: Was it said with the Korban Tomid or before the Oron? [11] ________________________________________[1] שייך לשיעור הרמב"ם של י"א מנ"א – איסורי מזבח רפ"ה.[2] מענה כ"ק אדמו"ר זי"ע הובא ב'סדור רבנו הזקן' על אתר, ע"פ תוס' כריתות ו, ב.[3] ראה ס' שכל טוב סי' רפט אות קיז-ח דהוי כקבוע מכיון שאין המזוזה ראוי' ליפול.[4] בקצות השלחן סי' נג סק"ח נטה לברך 'העץ'. אבל למעשה הורה לברך 'שהכל'. וכ"כ בפסקי תשובות סי' רב אות כד.[5] בנתיבים בשדה השליחות ח"ב ע' 26 דנו עפ"ד שוע"ר סי' ל ס"ה על הנחת התפילין אחרי שהתפלל ערבית מבעו"י, שיניח בלא ברכה. אבל בליל שבת, הרי חייב לחלוץ התפילין, כבשוע"ר סי' כט.[6] ראה – לענין אונן ר"ל – שוע"ר סי' עא ס"א.[7] ראה ס' תורת רבית פי"ד ס"ג.[8] ראה פסקי תשובות סי' רמה אות ו.[9] ראה דברינו בנתיבים בשדה השליחות ח"ב ע' 97 הע' 2. [10] ראה אגרות קודש ח"ח ע' צא ואילך.[11] בסדר עולם פי"ד כתוב "לפני הארון". בארחות חיים (לר' יעקב הכה מלוניל, הל' מאה ברכות אות יח, הובא בב"י סו"ס נ) שאמרוהו עם התמיד. וי"ל שאמרוהו לפני הארון בזמני התמיד – שנעשה אז בגבעון!