1) Why in Selichos, when we first invoke the 13 Midos of Mercy, we preface with א-ל ארך אפים, whereas in thesubsequent invocations we preface with א-ל מלך יושב?[1]
2) Is there any leeway to start Selichos on Motzei Shabbos before midnight?[2]
3) If someone missed hearing Shofar during the day in Elul, is there any gain to do so after sunset?[3]
4) What’s the Chabad position regarding the saying of Tachanun after sunset?[4]
5) On Friday night, after ברכה מעין שבע, the Chazan said half-Kaddish and Borchu. What should he do now?[5]
6) Sadly, a Jewish man is planning to marry a non-Jewish woman. He has asked us to provide Kosher food for the ‘kosher table’ at the wedding. Should we oblige? [6]
7) The bridge holding the Tzitzis in my Talis Koton is veryfrayed, with the Tzitzis literally hanging on a thread. May I reenforce the bridge without needing to retie the Tzitzis?[7]
8) What is the correct practice regarding the edge of a loaf of bread?[8]
9) When blowing Shofar for people on Rosh haShono, are 10 sounds enough or do we need to blow 30 sounds?[9]
[1] בקובץ ביתאהרן וישראל גליון מט כותב ר' אלעזר ווייספיש שבפ"א נפעל שהוא ית' קם כביכולמכסא דין ויושב על כסא רחמים.
[2] איןלומר סליחות קודם חצות (מג"א סי' תקסה סק"ה). אבל לפי סדוראדה"ז בתיקון חצות, יש להתיר באשמורה אמצעית. כ"כ בס' משמרת שלום.ומ"מ אין להקל בזה לענין מוצאי שבת, שהארתו נמשכת עד חצות, כמובא בשערי תשובהסי' ש.
[3] בטוראו"ח סי' תקפא כתב מנהג אשכנז לתקוע בבוקר ובערב אחר התפלה. אבל בדרכי משה שםכתב שתוקעים רק בשחרית.
ונלע"דדשופר שייך לגבורות, כי מעורר חרדה. מנהג אשכנז הקדום הי' ע"פ מנהגם להתפללערבית מבעוד יום. [ולכן גם המזמור "לדוד ה' אורי" נוהגים לומר באשכנזבערבית. וה"ה ומזמור מ"ט בבית האבל ר"ל. מה גם שנוהגים להצמידמעריב אחר מנחה]. מנהג אשכנז המאוחר, אולי לפי שכבר עשיתו לילה בתפלה. אולם בספקלילה יש מקום להקל, כדלקמן.
[4] בשוע"ר סי' קלא ס"ד מביא שישנמנעים מנפילת אפים בסליחות "עד נכון היום". והוא היסוד של מנהגנו שלאלעשות נפילת אפים בסליחות כלל! וא"כ כ"ש במנחה לאחר השקיעה. הארכתי בזהבס' נתיבים בהלכה ומנהג סימן י
[5] לכאורה מטרתהתהלים (מזמור כג) הוא בכדי לומר קדיש ו'ברכו'. אבל מכיון שכבר אמרו 'ברכו', איןעוד מה לעשות.
[6] עניתי שלא ישתף פעולה. והתבססתי על על שו"תאדה"ז סימן לט.
[7] ראה פסקי תשובות סי' טו אות ה.
[8] ראה פסקי תשובות סי' קסז:ג בשם מנחת יצחק מנחתיצחק ח"ט סי' ח שתמה על המקור למנהג זה.
[9] ראה דברינו בס' נתיבים בשדה השליחות ח"ב ע'106. וכ"כ הרי"ל נחמסון בשו"ת השלוחים סי' מז.