האש חדרה את כל קווי ההגנה והגיעה לנוזל החיים עצמו. בפרק הזה אנחנו עוסקים במושג המפחיד "תנועה פזיזה של הדם" (Reckless Movement of Blood). כשהדם מתחמם הוא יוצא מהכלים (תרתי משמע): דימומים מהאף, שטפי דם תת-עוריים, פריחות סגולות והזיות. נדבר על הדילמה המוסרית של קרן הקרנף (והתחליף החוקי שלה), על השורש השחור שממיס גושים, ועל הפרחים שמקררים בלי ליצור "קרח" בורידים.

רשימת הצמחים שהוזכרו בפרק (לפי סדר ABC):

• Chì Sháo (赤芍): האדמונית האדומה. מקררת את הדם ומניעה אותו (לכאבים וטראומה).

• Mǔ Dān Pí (牡丹皮): קליפת שורש האדמונית. מקררת דם, מניעה סטגנציה, ומטפלת בחום מחוסר (ללא הזעה).

• Shēng Dì Huáng (生地黄): הקיסר של הקטגוריה. מקרר דם בעוצמה ומזין את היין שנשרף.

• Shuǐ Niú Jiǎo (水牛角): קרן תאו המים (התחליף לקרן קרנף). כבד, מלוח וקר מאוד. לעצירת דימומים, רעידות וערפול הכרה.

• Xuán Shēn (玄参): השורש השחור. מלוח וקר. מומחה לגרון נפוח ("אש צפה") ולריכוך גושים בצוואר.

• Zǐ Cǎo (紫草): "העשב הסגול". מטפל בפריחות סגולות, אבעבועות, ובעיות עור לחות (בשימוש חיצוני ופנימי).