הפרק הזה נוצר ממקום עדין, עמוק, ומלא אהבה. הוא לא רק מספר את סיפורה של רחל שמש - הוא מחזיר אותה לרגע אל השולחן, אל הבית, אל הלב. זהו פרק שמוקדש לאישה אחת שהותירה חותם גדול על כל מי שנגע בחייה, ונרקם מתוך געגוע ורצון לשמר אותה כפי שהייתה: צנועה, חמה, נוכחת תמיד בדרכה השקטה.במהלך הפרק נשמע את קולותיהם של ילדיה - תמי, חזי ורוני - שמנסים ביחד לתפוס את דמותה דרך זיכרונות ילדות, רגעים קטנים שהפכו למשמעותיים, והאופן שבו אמא הייתה הבית - לכל אחד מהם בדרך אחרת. יחד איתם מצטרפות גם דמויות נוספות שהלכו איתה דרך ארוכה, שמספרות על רחל כפי שהכירו אותה מקרוב - דרך השכנות, החברות, היומיום.זהו פרק שנע בין סיפור החיים בעיראק ובעלייה לארץ, לבין השנים הראשונות בישראל, המשפחה שהקימה, המקום שבנתה לעצמה בתוך הקהילה, והאהבה הענקית שהעניקה בנדיבות. פרק שמרכיב מפסיפס עדין ורב שכבות את דמותה - אם, שכנה, חברה, אשה של חסד וטוב לב עמוק.זה לא פרק של סיפור בלבד - זה פרק של נשמה. של ניסיון להמשיך לאחוז בטוב שהיא הותירה מאחור, ולהעביר אותו קדימה.
האזנה לפרק מאפשרת להרגיש אותה שוב, דרך הצחוק, דרך המילים, ודרך הדממה שביניהן. היא אולי איננה - אבל בכל קול שמספר, היא חוזרת לחיים לרגע נוסף.