התניא היומי ליום שלישי, כ"ו כסלו התשפ"ו ( 16 בדצמבר 2025). סיום פרק ג' בתניא מסכם את התהליך המוליד רגשות (מידות) אמיתיים בנפש: ההתחלה היא בהתבוננות מעמיקה במוח, באמצעות כוחות החכמה (השגת הרעיון הכללי של גדולת ה' – ממלא וסובב כל עלמין) והבינה (הבנת והרחבת הרעיון לפרטיו). התבוננות זו מולידה שתי מידות יסודיות: יראת הרוממות (פחד ה' ובושה מגדולתו) ואהבה עזה (תשוקה וכלות הנפש לאין סוף ברוך הוא). שאר המידות כולן הן ענפים ותולדות של האהבה והיראה. המפתח להפיכת ההבנה השכלית (חכמה ובינה) לרגש ממשי וחי, המכונה "אב" ו"אם" של המידות, הוא כוח הדעת. הדעת הוא לשון התקשרות והתחברות, המקשר את המחשבה בחוזק ובהתמדה לאותה הבנה שכלית, ומונע אותה מלהישאר "דמיונות שוא" בלבד. רק באמצעות הדעת, האדם חש ומרגיש את השכל ומוליד יראה ואהבה אמיתיות, כפי שהוסבר במשל החסידי על האיכר שחש באמת בתוכן המכתב הנוגע לו אישית.