שיעור החומש היומי ליום רביעי, פרשת מקץ. כ״ז כסלו ה׳תשפ״ו (17 בדצמבר 2025). בקטע זה מסופר שלאחר תום שנות השבע ותחילת הרעב, יעקב שולח את עשרת בניו למצרים לשבור אוכל (ללא בנימין, מחשש אסון). כשהם מגיעים, הם משתחווים ליוסף – שליט הארץ וממונה על המכירה – ובכך מגשימים את חלומותיו. יוסף מזהה אותם אך מתנכר, מדבר קשות, ומאשים אותם בריגול. האחים מנסים להוכיח את אמיתותם (כנים), מספרים על שנים עשר האחים, שאחד נעדר והקטן נשאר עם אביהם. יוסף נשבע ב"חיי פרעה" (לפי רש"י, נשבע לשקר) ודורש מהם להביא את האח הקטן כהוכחה, ואף אוסר אותם לשלושה ימים. לאחר מכן, הוא מציע תוכנית מבחן לפיה רק אחד יישאר כלוא, והשאר יחזרו עם התבואה כדי להביא את האח הצעיר, באומרו "את האלוהים אני ירא" – מה שמצביע על חשש מפני שמיים לעומת השבועה המצרית.