"קטאר היא גורם מעודד אנטישמיות שמעוניין בשרידות חמאס. כל המערכת הביטחונית מסכימה איתי, חוץ מגורם אחד", קובע מפכ"ל המשטרה וסגן ראש השב"כ לשעבר, רוני אלשיך. זמן קצר אחרי 7 באוקטובר לקח על עצמו אלשיך לשכנע את המערכת הביטחונית והמדינית שקטאר רעילה ושאסור לגעת בה, אבל נתקל בקיר.
בשיחה מרתקת הוא מבהיר איך החדירה הקטארית ללשכת ראש הממשלה מסכנת את האינטרסים הביטחוניים של ישראל ובעיקר מדגיש עד כמה קשה למערכת האכיפה והחקירה לחקור את הפרשה. "בחקירות כאלה כולם עם אזיקים על הידיים", הוא מסביר. המסקנה שלו היא שהציבור חייב לקחת אחריות ולתת ליועצת המשפטית לממשלה את הכוח להעמיק את החקירה.
מראיין: אורי תובל
מתוך ערב סגור בנושא קטארגייט, שהתקיים ב־29 בדצמבר 2025.
מחנה נתניהו מאמץ תפיסת עולם ניהיליסטית במסווה של שמרנות, מפרק את מוסדות המדינה בשם "הצלתה", והופך אלימות, הסתה והתקרבנות לאסטרטגיות פוליטיות. זה לא מקרי: מדובר באימוץ שיטתי של טקטיקות תודעתיות המזוהות עם אליל הימין בן שפירו. ושיא האירוניה? את מרביתן הוא גנב מהשמאל הרדיקלי
קורא: עודד גושן
מחדלי מדיניות ומשבר הקורונה אפשרו לבנקים הגדולים להגדיל את רווחיהם פי ארבעה בתוך שנים ספורות, ובסוף 2025 הם צפויים להגיע לשיא כל הזמנים. טיפול שורש יחייב מאבק עיקש וארוך־שנים לחיזוק התחרות בענף. בינתיים, יש לחשוב על פתרונות מהירים. פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי הוא לשעבר מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל.
קורא: אמיר אשר
הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים
אף על פי שמחקרים מוכיחים שהשקעה בגיל הרך היא קריטית עבור התפתחות הילד – מדינת ישראל נעדרת כמעט לגמרי ממערכת החינוך של גילי 0 עד 3. תת־ההשקעה החריפה גורמת לצפיפות איומה במעונות, למשבר כוח האדם, לפגיעה בילדים, וגם לגידול באי־השוויון החברתי והכלכלי. עתידות: בקרוב כל זה רק יחריף.
גל הצעות החוק לפיצול מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה מוצג כתיקון מבני. בנוסף, הקואליציה מבקשת לשאוב לגיטימציה ממהלכים שניסו לעשות זאת בעבר. אבל העיתוי, ההקשר, ניסוח ההצעות ללא כל בדיקה מקצועית, קידומן כמחטף בחקיקה פרטית והשמטת כל מנגנוני האיזון, חושפים שמדובר בניסיון חיסול – לא בפיצול.
בפרק מיוחד של פודקאסט תלם שוחחנו עם אל״מ (מיל.) אסף "פיזר" כהן, לשעבר סגן מפקד יחידה 8200. על הפרק: האפשרות שאחרי המשטרה, השב"כ והמוסד, גם אגף המודיעין של צה"ל ייפול בידי נתניהו. פיזר הסביר שהוא אופטימי לגבי יכולת האגף להישאר עצמאי. אלא שאז נכנסנו לפרטי הפרטים.
מראיין: אורי תובל
הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז
קיום תהליך של בחירות הוגנות דורש הסכמה רחבה על כמה הנחות יסוד, ביניהן אמון במוסדות, שוק תקשורת פתוח ועוד. עד השנים האחרונות איש כמעט לא ערער עליהן, אבל שורה של גורמים, ובראשם עליית מנהיגים פופוליסטים־סמכותניים, הולכת ורומסת אותן. על כרסומו של המובן מאליו הדמוקרטי
ישראל איננה "רק" בפוסט־טראומה אלא סובלת גם מפציעה מוסרית, הנגרמת בעיקרה מתחושת בגידה עמוקה של ההנהגה. הפער בין מה שהתחולל בשלוש השנים האחרונות לבין הערכים המוצהרים שעליהם קמה המדינה בלתי נסבל, ומחקרים מלמדים שהוא גבה מחיר נפשי יוצא דופן מהמחנה הליברלי. האם אפשר עוד לתקן?
הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים
ענף ביקורות הספרים בעיתונות בנוי על עבודה כמעט חינמית, שמאלצת מבקרים להישען כלכלית על מוסדות ועל אנשים שאותם הם אמורים לבקר. ה"פתרון" לכך הוא בדמות כתיבה תבניתית וזהירה, שמשתלבת ברוח התקופה, המציבה את קידום המוצר במרכז. האם ניתן יהיה להציל את הענף הנעלם?
קורא: אמיר אשר
הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים
רצח רבין קיבע את דמותו של ראש הממשלה המנוח כיונה מובהקת, איש צבא שעייף ממלחמות וחתר לשלום – ושילם את המחיר האולטימטיבי. יש עם הנרטיב הזה רק בעיה אחת: הוא לא נכון. יועצו של רבין, פרופ' יורם פרי, מסביר שכמו כל גנרל, רבין דיבר רק בשפת הכוח. הוא פשוט היה מציאותי מספיק בשביל להכיר במגבלותיו
המרכז הפוליטי בישראל תמך במשך שנים במדיניות ניהול הסכסוך, שהובילה לשבעה באוקטובר. עם סיום המלחמה בעזה, הוא לא יכול להרשות לעצמו לחזור על אותה הטעות.
הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים
המגעים בין המפלגות הערביות על רשימה משותפת חשפו חרדה של בן גביר מפני האפשרות של השתתפות ערבית אמיתית בדמוקרטיה. אבל הדבר המדהים הוא שמנהיגי "מחנה השינוי" מיישרים איתו קו ובוחרים אף הם להדיר את הערבים. בכך, הם לא רק מוותרים על המנוף היחיד שיכול לסיים את שלטון נתניהו – הם גם מסכנים את רקמת החיים השברירית בישראל
קורא: עודד גושן
הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים.
רבין הצליח להקים ממשלה ב־92' בזכות הברית ההיסטורית שכרת עם המפלגות הערביות – שותפות שאִפשרה את הסכמי השלום ושינתה את הפוליטיקה הישראלית. היא שברה עשרות שנות הדרה והכירה בציבור הערבי כגורם פוליטי לגיטימי. שחזור אותה שותפות הוא תנאי הכרחי להתחדשות המחנה הדמוקרטי כיום.
הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים.
האם ניצחון מוחלט על ארגון טרור הוא מן האפשר? סרי לנקה הוכיחה שכן, כשהכריעה את המורדים הטמילים באמצעות כוח צבאי חסר פרופורציה בשילוב אמצעים מדיניים. ממשלת ישראל, שסרבה לטפח אלטרנטיבה לחמאס, לא באמת שמה לה למטרה לנצח את הארגון אלא לחסל את הלאומיות הפלסטינית. התוצאה: חמאס שרד והלאומיות הפלסטינית התחזקה.
הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים.
אוהבים לקרוא כאן כתבות מוקראות ממגזין תלם? ודאי תשמחו לשמוע שהפעם העלינו פרק שונה לחלוטין. אורי תובל, עורך המשנה של תלם, ששצלל למעמקי קטרגייט, מסביר מדוע היא שונה מכפי שהתקשורת מציגה אותה, מה בה חמור כל כך, ולמה נראה שהמשטרה והפרקליטות מתרשלות בחקירתה.
מראיין: איתי זיו
הקלטה, צילום ועריכה : רז בורג, תמוז אולפנים
כאן אפשר לקרוא את מאמרו של תובל על הפרשה
האיום של שר התרבות להפסיק לתקצב את פרסי אופיר, חשף את גבולות המודל שבו פועל הקולנוע הישראלי: ביקורת על המדינה בתקצוב כספי מדינה. כעת הממשלה מאותתת שהמשחק השתנה, כשבמקביל התעשייה הבינלאומית חדלה לשתף פעולה עם יוצרים מקומיים. כדי לצאת מהמלכוד הכפול, דרוש דמיון פוליטי חדשני והשראה לטינית
קורא: איתן רץ
הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים
ההיפר־אינפלציה של שנות ה־80 הותירה טראומה. בניסיון למנוע את הישנותה, בנק ישראל מכתיב מדיניות שפוגעת בישראלים רבים ומטילה עליהם הוצאות כבדות – שזורמות לשכבה דקה של בעלי הון. הגיע הזמן לחשוב אחרת על מהי אינפלציה ובעיקר איך מתמודדים איתה. במלאת 40 שנה לתוכנית הייצוב
קורא: אמיר אשר
הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים
השמרנות הפכה בשיח הישראלי למותג נוצץ – סמל לאיפוק, קלאס ומהוגנות. אך בפועל, מי שמאמינים שהם נושאי דגלהּ, פועלים בניגוד גמור לרוחה. הם מחריבים מוסדות, מתדלקים פילוג, מתמסרים לטינה, מתקרבנים, ומסכנים את החוטים הדקים שמחזיקים את החברה הישראלית
קורא: עודד גושן
הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים
בעוד שהמחאה נגד ההפיכה המשטרית הביאה לשיא את תרומתם הציבורית של חוקרים מהאקדמיה – הם הסבירו ופירשנו, ניתחו והשוו – בשבעה באוקטובר המגמה התהפכה. התברר שכּל זה לא יכול לשמש כתחליף לסיפור ערכי ולחזון מגייס. כאן נדרש קולו של האינטלקטואל הציבורי – שפשוט התאדה מהנוף הישראלי. הוא עוד ישוב?
קורא: עודד גושן
הוקלט במרכז לתרבות נגישה מיסודה של הספרייה לעיוורים
"אל תתעסקו עם הזוהן", הקומדיה של אדם סנדלר מ־2008, זוכה בימים אלה להצלחה מחודשת בנטפליקס ישראל. היא מפגישה בניו יורק לוחם־על ישראלי עם אויביו הפלסטינים, כשלבסוף שני הצדדים משתלבים בקפיטליזם האמריקאי ושוכחים מהשיגעונות של ארץ המוצא. צפייה חוזרת בסרט חושפת את קריסת הפנטזיות שהוא מציג – אבל גם משאירה מקום לתקווה. בערך
קורא: עודד גושן
הוקלט במרכז לתרבות נגישה מיסודה של הספרייה לעיוורים