מלחמת חרבות ברזל, או התקומה, קרויה בערבית ״מבול אל-אקצא״, מדוע נבחר שם זה? מה קיווה סינואר שיקרה כתוצאה ממתקפת ה7.10 ומדוע מזרח ירושלים נשארה שקטה באופן יחסי.
בראיון עם מנכ״ל העמותה, בנימין טרופר, נציג מספר סיבות מהן ניתן ללמוד לא רק על ירושלים, אלא כרגיל, על המרחב כולו מתוך העיסוק בלב.
תנועת ההתמרכזות של אל-אקצא באסלאם קשורה לעליית חשיבותו של הר הבית בצד היהודי, ולעצם הלשטון היהודי על המרחב. הפרק עם ירון עובדיה, מזרחן וחוקר ירושלים - הוא תמונה משלימה לפרק עם ארנון סגל על תנועת המקדש היהודית וגם פרק משלים למעמדה של ירושלים באסלאם (פרק 6)
היחס של היהדות להר הבית משתנה ומתפתח לאורך השנים. מאז 1967 עולה העניין היהודי אורתודוכסי בשיבה אל המרחב המקודש היסטורית ומנסה לחדש ימינו כקדם. בלי ציניות וביקורת, התיישבנו לשמוע את אחת הדמויות המובילות בתחום - ארנון סגל
באוגוסט 2025 הכריז שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ על אישור תכניות הבנייה בשטח E1 בין ירושלים ומעלה אדומים. על משמעויות ההכרזה באופן כללי ובאופן פרטי - בתוך מזרח ירושלים, הוצאנו פרק מיוחד
פרטים נוספים על הנושא ניתן לקרוא בעבודת המחקר המקיפה של נדב שרגאי - Understanding Israeli Interests in the E1 Area: Contiguity, Security, and Jerusalem
לאלה מביננו שאוהבים ללמוד נושא לעומק - מעלים להנאתכם את השיחה המלאה על יום ירושלים האיראני - בה עסקנו בהרחבה במעמדה של ירושלים באסלאם השיעי, בשינויים שעושה חומייני בשיעה המודרנית, ואיך איראן לאט לאט נחשפת בפרצופה האמיתי - מה שהופך את יום אלקודס ליום פוליטי במובהק
בפרק מיוחד לכבוד יום ירושלים שנת תשפ״ה, סקרנו היבט פחות מוכר של ירושלים ומרכזיותה בפוליטיקה ובדת במזרח התיכון - וזה דרך יום ירושלים, אבל לא הישראלי אלא האיראני
הפרק מבוסס על שיחה מרתקת במיוחד שאיתן לאוב ערך עם פרופסור רונן כהן, מומחה לשיעה ולאיראן ומי שחקר את מעמדו של יום ירושלים האיראני.
השיחה עצמה -עולה בנפרד בפרק מלא
ירושלים היא קלף מיקוח והשפעה שמאפשר למדינות שונות להיכנס לפוליטיקה המזרח תיכונית. תורכיה, איראן, סעודיה - כולן לוקחות חלק במשחק ובפרק הזה נשמע על הסיבות של כל אחת, ועל דרכי הפעולה השונות שמאפיינות את ניסיונות ההשפעה
האנליסט בן אברהמי עובד שנים כיועץ לענייני החברה הערבית ומספר לנו בפרק על נקודת החיכוך שבין העירייה ובין התושבים במבט מהשטח
תכנית החומש היא מסימני השינוי המשמעותיים ביותר בגישה של מדינת ישראל ועיריית ירושלים לשכונות הערביות של העיר
בפרק הזה, נשמע ראיון שערך איתן לאוב עם שמעון אש - מי אמון על הוצאתה לפועל של תכנית החומש הנוכחית
תכנית החומש היא מסימני השינוי המשמעותיים ביותר בגישה של מדינת ישראל ועיריית ירושלים לשכונות הערביות של העיר
בפרק הזה, נשמע ראיון שערך איתן לאוב עם משה קפטובסקי - מי שהיה אמון על הוצאתה לפועל של תכנית החומש הראשונה (בה הושקעו 2.1 מיליארד שקלים) ועל גיבוש תכנית החומש השנייה (שתוכננה עם תקציב של 3.2 מיליארד שקלים)
מדינת ישראל נמצאת כבר שנה במלחמה על קיומה. המציאות הצבאית הולכת ומשתפרת - חיזבאללה ולבנון חתמו על הפסקת אש, אזרחי ישראל מייחלים לעסקה לשחרור החטופים החיים והחללים שבעזה, יישובי עוטף ישראל - בדרום ובצפון משתוקקים להשתקם, ומערך המילואים - הלוחמים ובני משפחותיהם מתפללים לחזור לשגרה אזרחית.
אבל ברקע מרחפת סוגיה שנראית שולית אך בעלת משמעות אדירה: כיצד בוחרים שם למלחמה? או יותר מכך: מדוע שם המלחמה חשוב בזמן המלחמה וגם בעתיד הרחוק.
על בחירת השם למלחמה ומשמעותו לחמאס, לחיזבאללה וגם לעם ישראל בכלל ולעיר ירושלים בפרט תוכלו לשמוע בפודקאסט הבא
פרק זה עוסק בהתיישבות היהודית ב-"מזרח" ירושלים. נבחן את שני סוגי ההתיישבות היהודית במזרח העיר: הקמת שכונות חדשות ביוזמת המדינה והעירייה (רמות, פסגת זאב, גילה ועוד), ושיבת יהודים לשכונות היסטוריות (כמו שמעון הצדיק). נלמד איך הגענו למצב בו 237,000 יהודים - כ-39% מהאוכלוסייה היהודית בירושלים - מתגוררים במזרח העיר. נבין את השיקולים שהובילו להחלטות על בניית השכונות החדשות ואת התהליכים המשפטיים והחברתיים שמלווים את השיבה לשכונות ההיסטוריות.
בפרק הקודם של סדרת 'חושבים ירושלים' שנקרא "ירושלים- הרמוניה בין ניגודים" הסברנו את המהות של השם ירושלים. הפעם נציג את התהליך שהביא לבחירת ירושלים לעיר הבירה הרוחנית של עם ישראל. עבור נושא זה נארח שוב את הרב דעואל (דולי) בסוק, רב ומחנך העוסק בעיר ירושלים כבר שנים רבות.
לאחר שסקרנו בפרקים הקודמים את ההיסטוריה המודרנית של ירושלים ואת מעמדה של ירושלים באיסלאם, נעסוק בשני פרקים בירושלים ומהותה על פי היהדות.
בפרק נארח את הרב דעואל (דולי) בסוק שיעמיק בשם העיר: 'ירושלים – הרמוניה בין ניגודים'. מבליט את הייחודיות של ירושלים בהשקפת העולם היהודית. ירושלים היא עיר של מתחים וניגודים החל משם העיר, דרך מיקומה הפיזי, ועד מעמדה הלאומי או הבינלאומי. יחד הם בונים את נפש האדם לחיות במתח מתמיד בין תפיסות שונות אך להגיע מתוכם לשלמות ערכית ורוחנית. המתחים הללו קיימים גם כיום בעיר והמסר של הפרק רלוונטי מתמיד גם לימינו.
לאחר שסקרנו בפרקים הקודמים את עליית מעמד הקדושה של ירושלים במאה השביעית, בתוקפת צלאח א-דין ובראשית המאה העשרים, נדבר בפרק הזה על התקופה המורכבת ביותר מבחינת האסלאם ומעמדה של ירושלים - אולי מאז הכיבוש הצלבני ואולי מאז ומעולם - תקופת שלטון ישראל בירושלים מאז 1967 ועד היום
בהנחיית - איתן לאוב
מקורות:
לאחר שסקרנו בפרק הקודם את עליית מעמד הקדושה של ירושלים במאה השביעית נדבר על שתי תקופות נוספות - מלחמותיו של צלאח א-דין בצלבנים, וראשית התקופה המודרנית בה הופך חאג׳ אמין את ירושלים לליבו של המאבק הדתי-פוליטי בציונות
בהנחיית - איתן לאוב
מקורות:
אחרי שסקרנו בפרקים הקודמים נושאים רחבים ובעיקר מודרניים – אנחנו מתחילים בפרק הזה לצלול לנושאים מרכזיים אך קצת יותר נקודתיים
את החלק הזה של הסדרה שלנו נתחיל בנושא (שהוא קליל לכל הדעות) מעמדה של ירושלים באסלאם
בהנחיית - איתן לאוב
מקורות:
המרכזית מחמש הסיבות להבדלים בין מזרח למערב בעיר ירושלים היא חוסר הוודאות בנוגע לעתיד האזור, גדר ההפרדה משנה את המצב אך יוצרת בעיות אחרות ומורכבות לא פחות
בהנחיית - איתן לאוב
בשני הפרקים הבאים נלמד על ההבדלים המרכזיים בין מזרח ומערב - מי מספק מים, חשמל ותחבורה ציבורית, וננסה לענה על השאלה - מדוע יש בכלל הבדלים אם מדינת ישראל הכריזה על מזרח ירושלים כחלק בלתי נפרד מישראל על פי חוק
בהנחיית - איתן לאוב
בשני הפרקים הבאים נלמד על ההבדלים המרכזיים בין מזרח ומערב - מי מספק מים, חשמל ותחבורה ציבורית, וננסה לענה על השאלה - מדוע יש בכלל הבדלים אם מדינת ישראל הכריזה על מזרח ירושלים כחלק בלתי נפרד מישראל על פי חוק
בהנחיית - איתן לאוב