נעמה זלדיס בנתה קריירה מרשימה של מעל 30 שנה בתחום הכספים - מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דרך קבוצת רד, נטפים ותהל, ועד לתפקיד מנכ"לית. אבל ב-2023, בגיל 60, היא עזבה את הזירה הזו והפכה לדירקטורית מקצועית במשרה מלאה.בפרק הזה נעמה משתפת בהתלבטות הגדולה: החשש מאובדן זהות או איבוד רלוונטיות, והשאלה האם זה יספק אותה ויספיק לה. איך בונים מוניטין ונטוורקינג שפותחים דלתות? למה 17 שנה של ישיבה בדירקטוריונים במקביל לעבודה בתפקידים תובעניים היו קריטיות? ומה המחיר האמיתי של קריירה כזאת – בנוסף למשפחה עם 3 ילדים (כולל תאומים), מטפלות, ופתיחת לפטופ (ולפני כן קלסרים) בלילות?שיחה על אומץ, על המעבר ממרכז הזירה לעמדה מחוץ/מעל לארגון, ועל איך אפשר לא רק לשמור על רלוונטיות, אלא גם לשגשג ויחד עם זאת למצוא זמן לעצמך. לצפייה בוידאו המלא של השיחה. לינקדאין של נעמה https://www.linkedin.com/in/naama-zeldis-7a76941/ פייסבוק של נעמה https://www.facebook.com/naama.zeldis מאמרים ומחקרים בנושא תוצאות שיוויון מגדרי בדירקטוריונים: מחקר מ-2021 על חברות טכנולוגיה מ- S&P500. 52 חברות במשך 12 שנים. נמצא קשר חיובי מובהק בין גיוון מגדרי לבין שווי שוק(P/E Price-to Earnings) . עלייה של אחוז אחד בייצוג הנשים בדירקטוריון מלווה בממוצע בעלייה של כ-0.28 ביחס P/E של החברה כלומר, חברות שבהן שיעור הנשים בדירקטוריון גבוה יותר נוטות ליהנות משווי שוק גבוה יותר. השפעה חלשה או לא מובהקת על ROA – (Return on Assets) . האפקט משמעותי יותר כאשר יש מסה קריטית של נשים (לא רק נציגה אחת).   דוח של מקינזי מדצמבר 2023 על הקשר בין גיוון בהנהלה ובדירקטוריון לביצועים העיסקיים. נמצא שלחברות ברבע העליון של גיוון מגדרי יש סיכוי גבוה ב-39% להציג ביצועים פיננסיים מעל הממוצע, לעומת חברות ברבע התחתון. נמצא גם שיפור משמעותי בגיוון המגדרי לעומת 2015. בנוסף על הביצועים העיסקיים, יש לכך גם השפעות חיוביות על  ממשל תאגידי, רמת הבקרה, התרבות הארגונית ועוד. ועדיין – מרבית החברות עדיין רחוקות מהמטרה.   מאמרים נוספים: תורמות לרווחיות החברה:  Bernile, Bhagwat, and Yonker (2018), Post and Byron, (2015). משפרות את התקשורת בין חברי הדירקטוריון, מביאות זווית ראיה ייחודית, ויכולות לשפר את תהליך קבלת ההחלטות (Daily and Dalton, 2003). תורמות לפיקוח ובקרה monitoring Schwartz-ziv (2017); Cardillo, Onali, and Torluccio (2021). מקבלות החלטות טובות יותר מבחינה פיננסית בנוגע למיזוגים ורכישות Levi, Li, Zhang, (2014). תורמות לדירוג גבוה יותר בנושאי ESG: (2015) Harjoto, Laksmana, and Lee  תורמות לחדשנות של החברה Bernile, Bhagwat, and Yonker (2018). תורמות לדירוג אשראי גבוה יותר Datta, Doan, and Toscano (2021).    

ד"ר אורנית רמתי דביר, היתה סמנכ"לית מצליחה באמדוקס, כל האפשרויות היו פתוחות לפניה - אבל משהו לא הרגיש נכון. אורנית עזבה את עולם הטכנולוגיה ויצאה למסע שנראה הפוך לחלוטין: דוקטורט במגדר, חקר חינוך גופני של נערות, הקמת עמותה לחינוך פמיניסטי. אבל המעגל לא נסגר שם. היום, כמייסדת ומנכלית של "עמותה בקופסה" - פלטפורמה דיגיטלית לארגוני חברה אזרחית, היא משלבת את היכולות הטכנולוגיות והמיומנויות העסקיות עם המודעות החברתית והרצון לתרום לקהילה. סיפור על איך לפעמים צריך לצאת לדרך הארוכה כדי לגלות מה באמת היה צריך לעשות עם הכלים שיש לנו. הלינקדאין של אורנית הפייסבוק של אורנית עמותה בקופסה - האתר 

רונן התחיל לנגן ולעבוד כ- dj בגיל 16 ולא מצליח להיגמל מזה במשך 44 שנה; במקביל, הוא ניסה להיות עורך דין "רציני", הקים את בית הספר הראשון למוזיקה עכשווית בישראל והוביל אותו 20 שנה - ואז, בגיל 52, החליט להתחיל מחדש. מאז ועד היום הוא מגשר ויועץ חברתי בהתחדשות עירונית. בשיחה הזו רונן משתף בכנות על הרגעים שבהם הקשיב לעצמו ובחר לעזוב את הבטוח בשביל האמיתי, ועל המיומנות האחת שליוותה אותו בכל המסע - יכולת ההקשבה. להקשיב לעצמך, להבין איפה נמצאת התשוקה שלך בכל פרק זמן נתון, ולאסוף את האומץ לעשות עם זה משהו.

ענת פיתחה קריירה משגשגת כעו"ד מומחית בנדל"ן שכללה משרד עצמאי עם הישגים מרשימים וגם הנחילה את המקצוע למאות סטודנטים למשפטים שלמדו אצלה. נסיעה להודו בגיל 50 הזכירה לה עוד צד חזק שלה שנזנח במהלך השנים – כתיבה ספרותית. רשמי המסע שלה שתועדו בפוסטים ברשת החברתית, קיבלו תהודה ושבחים והובילו אותה לסדנאות כתיבה. זו היתה חזרה למקורות שהזכירה לה את הפרסים בהם זכתה בעבר על כתיבתה וגם את המורשת שלה כבת למשפחת ביאליק. מאז פרסמה שלושה רומנים, שכולם עוסקים באהבה כל אחד מזוית אחרת והיא ממשיכה לנהל באהבה גם את משרד עורכי הדין שלה, לערוך עסקאות לגשר ולברור ולהופיע בבתי משפט. מוזמנות ומוזמנים לשיחה מרתקת על יצירתיות, תעוזה, יזמות,  סקרנות ורצון בלתי נגמר לעשייה והתבוננות.   לעמוד הפייסבוק של ענת  לאתר האינטרנט של ענת הסופרת  לאתר האינטרנט של ענת העו"ד

מה קורה כשמורה מנוסה ומסורה מרגישה שחוקה ומחליטה לקחת סיכון גדול? אפרת גל-עד עזבה את ההוראה, למדה נדל”ן בשנת השבתון ובנתה קריירה מרשימה.

פרופ’ דפנה שורץ, פרופסור מאוניברסיטת בן גוריון, וכיום ראש המרכז ליזמות וחדשנות במרכז האקדמי פרס, התחילה ככלכלנית שהפכה למנכ”לית, ובהמשך עברה להוביל את לימודי החדשנות והיזמות באקדמיה בישראל.

מורן סמואל הייתה שחקנית כדורסל מחוננת שהפכה משותקת בפלג גופה התחתון בגיל 24. מה היא אמרה לעצמה במיטה בבית החולים? מה היא למדה לאורך הדרך שהובילה אותה לשלוש מדליות פאראלימפיות?

רון עדיאל התחיל כד”ר לחשבונאות והמשיך בקריירה בתפקידי ניהול בחברות מובילות במשק. הוא קיבל הצעה לרילוקיישן בארה”ב, עבר עם המשפחה, אבל אז התאגיד הענק שבו עבד קרס והוא נקלע למשבר מקצועי ואישי. מתוך השבר צמח משהו חדש.

המסלול של נעמה מטרסו קרפל התחיל בעיסוק בסייבר וסקרנות טבעית לתחום הפרטיות, משם המשיכה ללימודי משפטים, לסטארטאפ, להקמת עמותה, ומעבר לתפקיד מפתח בתאגיד בינ”ל ענק.

קובי התחיל את דרכו כאיש ביטוח, הקים חברה מצליחה ומכר אותה – ומשם יצא למסע יזמי חובק עולם. היום, המשימה שמובילה אותו היא לסייע ליזמים בישראל ובעולם לבנות מיזמים מצליחים ולחבר בין טכנולוגיה, חדשנות ותעשיית הביטוח.

גילת אורן צידוני התחילה בתור אשת משאבי אנוש בחברות קמעונאיות, ומצאה את עצמה מעורבת באופטימיזציה של תהליכים עסקיים. היום היא מנהלת מערך התגמול של חברת ענק המעסיקה 32 אלף עובדים מקבוצת ”בוש”.

נועה מאייר הייתה עו”ד במשרד מוביל, ואז עברה עם המשפחה לאוסטרליה. מאז היא הספיקה להתגרש, לחזור לארץ, למצוא משרה נחשקת ולאבד אותה רגע לפני שהתחילה, לחפש עבודה, לצאת מהארון, להיות עצמאית, לחזור לרגע למשרת שכירה ואז שוב לחזור לעצמאות, לקבל הזדמנות ייחודית ממשרד עורכי דין בינלאומי, ובעיקר - ללמוד הרבה מההתבוננות הפנימית לאורך הדרך.

ד”ר גיא בן-בצלאל למד ביולוגיה ואז רפואה, התמחה באונקולוגיה, סומן כאחד המומחים המובילים בארץ בתחום המלנומה – אבל לא הפסיק במרוץ אחר הגיוון וחיפוש מתמיד של ”הדבר הבא”. ואז הגיעה הצעה למסלול ניהולי בחברת תרופות.

אירה בלכמן למדה שיווק, עבדה במשרות נחשקות בתחום החדשנות והטכנולוגיה, אבל הרצאה ששמעה כמעט במקרה גרמה לה לתפנית חדה במיוחד. היום היא הבעלים המשותפים של ”פרוטה -תכנון פיננסי אובייקטיבי״.

לימור לניאדו תירוש ניהלה אומנים ומוסיקאים, וכמעט במקרה הפכה לשפית מוערכת ובעלת טורים ופינות על אוכל. בעקבות פציעה היא הגיעה לנקודה שבה החליטה לשנות כיוון לתחום הטיפולי ולהיות משמעותית עבור אנשים אחרים שלא באמצעות אוכל.

אחרי שעברי ורבין השתחרר משירות קבע משמעותי הוא לבש חליפה ונכנס לפרוזדורים היוקרתיים של משרד החוץ לצדו של שמעון פרס ז”ל. למרות הסטטוס הנוצץ – משהו דחף אותו למסלול עצמאי, ובשני העשורים האחרונים הוא מוביל מהלכי ענק בתחום האחריות התאגידית.

עמיחי למד הנדסת מכונות בטכניון, אבל הבין מהר מאוד שהוא זקוק לעבודהעם אנשים ועשה את המהפך הראשון שלו. אחרי קריירה בתחום הביטוח – הוא הפך בגיל 81 למשקיע נמרץ בסיכון גבוה בנאסד”ק.

אחרי שעשתה חיל בחברת ביטוח ממשלתית, שירי וינטר מרזל בחרה בנתיב שהוא – לכאורה - שונה לחלוטין, והחליטה להיענות להצעה לנהל את מכון הרטמן – גוף חברתי שבו גילתה לדבריה ”עורק חיים וקצב עסקי”.

גיל ארזי עשה חיל לאורך שני עשורים בתחום הביטוח והגיע לעמדות בכירות, אבל הרגיש שככל שעלה בסולם התאגידי – אחוזי ההשקעה שלו בפוליטיקה פנים ארגונית ובדברים שאינם יעילים הולכים ועולים. מה הוא גילה כשקפץ למים? ואיך כל אחד מאיתנו הוא רשת ביטחון עבור הזולת?

אחרי שיעל אלעד ניהלה תיק השקעות בלתי סחירות בהיקף של 100 מיליון ₪ והגדילה אותו פי עשרה היא שאלה את עצמה – לאן עכשיו?