לא פחות משישה משרדי ממשלה לא מתפקדים כראוי מאחר שאין שר שעומד בראשם. אבל נראה שאת הממשלה זה פחות מעניין כרגע: אז ועדת סל הבריאות לא מתכנסת כדי להחליט על סבסוד תרופות מצילות חיים, נו אז מה? תני פרנק מנסה להזכיר שזה לא עניין ביורוקרטי בלבד וגם: בממשלה אוטמים את האוזניים מלשמוע את מנועי המטוסים של היורדים מהארץ

נניח שהסתכסכתם עם השכן, בפני מי הייתם מעדיפים שיתנהל התיק - שופט שדן לפי החוק האזרחי או דיין שבודק מה יש לפוסקים לומר על המקרה שלכם? הצעת חוק שעברה בקריאה ראשונה מבקשת לאפשר לבית הדין הרבניים לדון כבוררים בעניינים אזרחיים, ממוניים, ולפסוק בהם לפי דין תורה. מה בעייתי בזה? תני פרנק מסביר

המפלגה החרדית הגישה תצהיר חוק שמבטל את רפורמת הכשרות. אם זה יעבור, לרבנות יהיה מונופול מוחלט על הכשרות בישראל - עוד יותר מבעבר - וללא פחות מ-4,200 משגיחים יהיה יופי של ג'וב. win-win להם. ומי יפסיד? נכון, אנחנו!

בקואליציה מנסים לדחוף הצעות חוק עם עוד ועוד עיזים, כדי שנחשוב שהם עושים לנו טובה כשבסוף החוקים האלה ייפלו או ירוככו. ולמרות שזה מה שעומד מאחורי חלק ניכר מהטרלות החוק שעולות, תני פרנק חושב שצריך לשים לב טוב-טוב אליהן, כי במקרה הזה- מעז, לא ייצא שום דבר מתוק

אז כל העולם רעש וגעש על כך שנשיא בית המשפט העליון והיועצת המשפטית לממשלה לא הוזמנו לנאום טראמפ בכנסת, אבל מי עוד לא הוזמן? נכון, הרבנים הראשיים. ולמה לא שמעתם על כך? תני פרנק מסביר וגם: מי מונע פשרות בנושא חוק הגיוס. רמז - אלה לאו דווקא הפוליטיקאים החרדים

מושב החורף של הכנסת עומד לחזור - ויש כמה חוקים מוזרים שהקואליציה תנסה להעביר לפני הבחירות. מה למשל? מתן אישורי לפקחים מטעם משרד הפנים לדרוש לראות הוכחות מהטלפון או מהמחשב של בני זוג, שאחד מהם לא ישראלי, כדי לוודא שהם באמת בני זוג. וזה כולל תמונות ותכתובות שמן הסתם הם לא היו חולקים עם אף אחד... ועוד בפרק: החרדים לא מוותרים על אף שעל

בואו נדבר רגע על "היום שאחרי". לא אחרי סיום המלחמה, אלא היום שאחרי שהיא התחילה. דו"ח מבקר המדינה קבע ש"מאות אלפים חוו על בשרם את כשלי הממשלה". מה המקור לכשלים האלה? תני פרנק מסביר ועוד בפרק: הצעת החוק המגוחכת, התלושה והמקוממת של ח"כ אבי מעוז

גם אתם מצאתם את עצמכם רצים לאחרונה בין הסופר למכולת השכונתית במסגרת הבהלה לחלב? מי אשם במצב הזה? לתני פרנק יש דעה לא פופולרית: אל תפנו אצבע מאשימה לרבנות, אלא למי שממהר להצביע עליה

פוליטיקאים הרוויחו ביושר את התחושה שלנו שהם לא תמיד נאמנים רק לאמת. במקרה של שר האוצר ויו"ר מפלגת הציונות הדתית, במקום שנקשיב לדברי הביקורת שלו על החרדים, תני פרנק מציע דווקא לשים לב לתקציבים שהוא מחלק להם

 דפנה טלמון בסך הכל רצתה ליהנות מכוס קפה הפוך במלון שבו התארחה בשבת בבוקר. היא ניגשה למכונת קפה קטנה ומטריפה - ומשם הדרך לסערה הייתה קצרה. האם יש דרך הלכתית לשמור על כשרות ועדיין לאפשר לאנשים לשתות אספרסו ממכונה במלון? רמז: כרגע זה עדיין תלוי בגוף מסוים, שלא ממש מעניין אותו למצוא לזה פיתרון

הוויכוח סביב הדחת גלי בהרב-מיארה בין ימין ושמאל דוחק את הנושא העקרוני ואת ההשלכות של מהלך כזה: התפקיד של היועמ"שית הוא להיות הסמכות העליונה של הייעוץ המשפטי בשירות הציבורי. הניסיון להדיח את בהרב-מיארה קשור גם בניסיון של שרים מסוימים להתנער מכבלי הייעוץ המשפטי ככלל - כדי שיוכלו לעשות ככל העולה על רוחם

אבל למלחמה הלא נכונה. כותרות העיתונים של המגזר הכריזו באותיות קידוש לבנה על "מלחמה" נגד הניסיון לגייס תלמידי ישיבות שמשתמטים משירות צבאי. הבעיה היחידה מבחינתם - אין להם באמת עם מה לאיים ועוד בפרק: מה פתאום שמקצוענים יקבלו החלטות אם אפשר שגורמים פוליטיים יקבלו אותן?

הכנסת בפגרה וזה הזמן להציג את הצעות החוק ההזויות והציניות ביותר שהוגשו, שיגרמו לכם לתהות – "אשכרה הציעו את זה?!" אחרי הסיפור על ראש עיריית חולון ההורס, תני פרנק מוסיף פינה חדשה בפודקאסט ופותח עם הצעת החוק "להגשמת הזהות היהודית במרחב הציבורי"

אחרי שיולי אדלשטיין הודח מתפקיד יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בליכוד רצו למנות את ח"כ חנוך מילביצקי. באותו זמן החשדות נגדו עדיין לא פורסמו, והסיבה היחידה שהמהלך לא צלח היא שחוות דעת משפטית קבעה שאי אפשר למנות לראש הוועדה מישהו שאינו חבר קבוע בה. תני פרנק תוהה מה קורה פה בכלל

השרים החרדים התפטרו מתפקידם, אבל הקואליציה לא באמת בסכנה. התסריט הרי ידוע מראש: תקציב המדינה לשנת 2026 לא צפוי לעבור - ואז יהיה תאריך לבחירות. בינתיים כבר נפתח המירוץ לסיום, שבו כל מפלגה מוכרת לבייס שלה את הנרטיב שהוא רוצה לשמוע

שרי הממשלה אוהבים לדבר על מעמד הכנסת ועל רצון העם אבל דיון בכנסת על הנחת תפילין חשף את האמת - הם פשוט רוצים להחליש את הביקורת עליהם מצד הרשות המחוקקת ולפעול ללא פיקוח.

כשבני גנץ וח"כים שפועלים באופן דומה מבקשים מאיתנו לעבור "מהכרעה להסכמה", הם בעצם משאירים את המגרש לקואליציה, שלא מחויבת לכללי הנימוס . לפעמים, הממלכתיות מחייבת דווקא לקבל הכרעות ברורות - לטובת כולנו. ועוד בפרק: קצת ביקורת בונה לרבנות

חבר הכנסת איימן עודה אמר אמנם דברים מקוממים ומכעיסים, אבל גם ח"כים אחרים מתבטאים לעתים באופנים קשים – אז מדוע דווקא אותו מנסים להדיח? תני פרנק מזהה כאן מגמה ברורה ומיידית. וכן - היא בהחלט קשורה לזה שהוא ערבי

במקום לטפל במצב החירום בעירו, שספגה פגיעת טיל, ראש עיריית בני ברק העדיף להישאר בניו-יורק. תני פרנק מסביר שככה זה כשאתה מחויב יותר לאדמו"ר מאשר לתושבי העיר

בימים אלה כולנו צופים ברוקדים עם שותפים, תוכנית הדגל של המפלגות החרדיות. כלפי חוץ, מול הבוחרים, אומרים 'תחזיקו אותי' ומאיימים להפוך שולחנות, וכלפי פנים – כל הצעדים מתואמים עם ראש הממשלה, שרוצה בחירות במועד שיהיה הכי נוח עבורו. במחשבה שנייה, אולי צריך לקרוא לזה ריקוד מושחת