בשנת 1989, ערב נפילת חומת ברלין, פרסם החוקר האמריקאי פרנסיס פוקויאמה מאמר, שסימן את נקודת המפתח שברגע כתיבתו וזיכה אותו בתהילה עולמית – "קץ ההיסטוריה?". על אף סימן השאלה שהציב בכותרתו, פוקויאמה לא ממש הביע תהייה במאמרו – למעשה הוא הכריז כי עם נפילתו של הגוש הקומוניסטי, בא לסופו המאבק האידאולוגי בין צורות משטר שליווה את המאה ה-20 וקבע את ניצחונה של הדמוקרטיה הליברלית. שלושה עשורים חלפו מאז ונדמה כי הכרזת הניצחון היתה מוקדמת. עלייתם של משטרים פופוליסטיים בכל רחבי הגלובוס, צמיחתן של הרשתות החברתיות וטכנולוגיות בינה מלאכותית והתחזקותה של התפיסה הרב-תרבותית, מציבים כולם אתגרים חדשים בפני הדמוקרטיה, שנדמית בימינו מעורערת מתמיד.
את הסדרה הנוכחית של הקורס "מבוא ל", שנערכה בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה, נקדיש לדמוקרטיה. ביחד עם ליעד מודריק ומיטב חוקרי המכון, נבקש להבין מהם עקרונותיה, כיצד היא משתנה במאה ה-21 בישראל ובעולם, ומהן השפעות האיומים שניצבים לפתחה עלינו, האזרחים
126448
All content for האוניברסיטה המשודרת: מבוא לדמוקרטיה is the property of גלצ and is served directly from their servers
with no modification, redirects, or rehosting. The podcast is not affiliated with or endorsed by Podjoint in any way.
בשנת 1989, ערב נפילת חומת ברלין, פרסם החוקר האמריקאי פרנסיס פוקויאמה מאמר, שסימן את נקודת המפתח שברגע כתיבתו וזיכה אותו בתהילה עולמית – "קץ ההיסטוריה?". על אף סימן השאלה שהציב בכותרתו, פוקויאמה לא ממש הביע תהייה במאמרו – למעשה הוא הכריז כי עם נפילתו של הגוש הקומוניסטי, בא לסופו המאבק האידאולוגי בין צורות משטר שליווה את המאה ה-20 וקבע את ניצחונה של הדמוקרטיה הליברלית. שלושה עשורים חלפו מאז ונדמה כי הכרזת הניצחון היתה מוקדמת. עלייתם של משטרים פופוליסטיים בכל רחבי הגלובוס, צמיחתן של הרשתות החברתיות וטכנולוגיות בינה מלאכותית והתחזקותה של התפיסה הרב-תרבותית, מציבים כולם אתגרים חדשים בפני הדמוקרטיה, שנדמית בימינו מעורערת מתמיד.
את הסדרה הנוכחית של הקורס "מבוא ל", שנערכה בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה, נקדיש לדמוקרטיה. ביחד עם ליעד מודריק ומיטב חוקרי המכון, נבקש להבין מהם עקרונותיה, כיצד היא משתנה במאה ה-21 בישראל ובעולם, ומהן השפעות האיומים שניצבים לפתחה עלינו, האזרחים
126448
מהו חינוך לערכים דמוקרטיים? האם ניתן ללמד עקרונות דמוקרטיים וכיצד אפשר לעשות זאת באופן שאינו מוטה פוליטית? מדוע זהו תפקידה של מערכת החינוך וכיצד יכולים גם ההורים לתרום בעניין?
באילו אופנים משפיעה המהפכה הטכנולוגית על המשטר הדמוקרטי? האם הרשתות החברתיות הן כלי מובהק להטיית בחירות? מדוע היעדר פרטיות מסכנת את יכולת הבחירה החופשית שלנו? ומתי נראה רגולציה על ענקיות הטכנולוגיה בארץ ובעולם?
מהי פרסונליזציה פוליטית? מהם הגורמים לתהליך הפיכת הפוליטיקה ממפלגתית לאישית? האם המעבר הזה מועיל לנשים בזירה הפוליטית? והאם מדובר בשינוי ייחודי לישראל או שזוהי תופעה גלובלית?
מהי רב-תרבותיות? כיצד משפיעה תפיסה רב-תרבותית על הדמוקרטיה ואילו אתגרים היא מעמידה עבורה? איך התחולל המעבר בישראל מכור היתוך לפוליטיקת זהויות? והאם ארבעת השבטים מסוגלים לחבור ליצירת חזון קולקטיבי משותף?
מהם מאפייניו של הפופוליזם? מהן הסיבות לעלייתם של משטרים פופוליסטיים ברחבי העולם? באילו אופנים מתנגש הפופוליזם עם עקרונות הדמוקרטיה? וכיצד ניתן לרסן את התפשטותו?
מדוע בעיתות משבר נשקפת סכנה לדמוקרטיה? האם חקיקת חירום היא בהכרח אנטי-דמוקרטית? אילו מנגנונים מאפשרים שמירה על זכויות אדם בשעת חירום? ואיך משפיעה חקיקת החירום הקיימת מאז קום המדינה על הדמוקרטיה הישראלית?
מהן נקודות החיכוך של הצבא והדמוקרטיה? האם קיימת סתירה מובנית בין עקרונות הדמוקרטיה וצרכי הביטחון? האם היותו של צה"ל "צבא העם" מחזקת את מחויבותו לדמוקרטיה? ואילו בעיות יוצרת המעורבות הצה"לית בחיים האזרחיים?
האם אחוזי ההצבעה בבחירות משקפים את מצבה של הדמוקרטיה ואת אמון הציבור? מתי מחאה לא חוקית היא לגיטימית? באילו אופנים משפיעה דעת הקהל על עיצוב מדיניות? ועד כמה אמור השלטון להקשיב לאזרחים שלו?
מה תפקידו של בית המשפט בדמוקרטיה? מדוע לא נוצרה לישראל חוקה ומהי המחלוקת הקיימת סביב חוקי היסוד? עד כמה נוקט בית המשפט הישראלי ב"אקטיביזם שיפוטי" ביחס לעולם? ומדוע הפיכתו של בג"צ לשחקן פוליטי בעייתית?
מהם המרכיבים ההכרחיים לדמוקרטיה? מהן הבעיות בשיטה הדמוקרטית? האם הגדרתה של ישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית" אפשרית? ומדוע הדמוקרטיה העולמית נמצאת בנסיגה?
בשנת 1989, ערב נפילת חומת ברלין, פרסם החוקר האמריקאי פרנסיס פוקויאמה מאמר, שסימן את נקודת המפתח שברגע כתיבתו וזיכה אותו בתהילה עולמית – "קץ ההיסטוריה?". על אף סימן השאלה שהציב בכותרתו, פוקויאמה לא ממש הביע תהייה במאמרו – למעשה הוא הכריז כי עם נפילתו של הגוש הקומוניסטי, בא לסופו המאבק האידאולוגי בין צורות משטר שליווה את המאה ה-20 וקבע את ניצחונה של הדמוקרטיה הליברלית. שלושה עשורים חלפו מאז ונדמה כי הכרזת הניצחון היתה מוקדמת. עלייתם של משטרים פופוליסטיים בכל רחבי הגלובוס, צמיחתן של הרשתות החברתיות וטכנולוגיות בינה מלאכותית והתחזקותה של התפיסה הרב-תרבותית, מציבים כולם אתגרים חדשים בפני הדמוקרטיה, שנדמית בימינו מעורערת מתמיד.
את הסדרה הנוכחית של הקורס "מבוא ל", שנערכה בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה, נקדיש לדמוקרטיה. ביחד עם ליעד מודריק ומיטב חוקרי המכון, נבקש להבין מהם עקרונותיה, כיצד היא משתנה במאה ה-21 בישראל ובעולם, ומהן השפעות האיומים שניצבים לפתחה עלינו, האזרחים
126448
